Page 462 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪·Î‬‬

‫להתקדש לבעל מו ולחזור קוד בעילה ולכופו לגט‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬עפ"י מה שדקדק מהר"מ לובלי ש‬
‫כדי להרוויח הקידושי ‪ .‬וסברא זו כ' תוס' בכתובות‬
‫ע"ז ע"א ד"ה סבורה וביבמות ס"ד ע"א ד"ה יוציא‬ ‫בתשובה מה ראה אמימר לחדש חששא‬
‫וכו'‪ .‬מיהו המרדכי )כתובות ש ( כתב ש תי' אחר‬ ‫שלא הזכירו התנאי בכל הסוגיא‪ ,‬כי כול פליגי אי‬
‫דאיהו אפסיד אנפשיה שלא התנה שתצא בלא‬ ‫נית לטבועי ואי זכר למו משו חששא שמא‬
‫כתובה ומשו"ה לא חיישינ לערמה ע"ש‪ .‬ולכל‬ ‫יאמרו‪ .‬והנלע"ד דהרי ה דקידושי לטיבועי איננו‬
‫הפחות נ"ל דתחזיר עד פרוטה וכמ"ש ב"ש בש‬ ‫מעיקר הדי הקידושי דנימא דלה מ"ד לא תתקדש‬
‫האשה א לא יתננו לטיבועי ‪ ,‬ז"א‪ ,‬דהרי אפי'‬
‫מהר"מ מינ )סי' צו(‪.‬‬ ‫במתנה ע"מ להחזיר מתקדשת‪ ,‬נמצא אי זה מעיקר‬
‫די הקידושי אלא באומדנא בעלמא פליגי תנאי‪,‬‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬האחרוני שזה הוא המצאה נגד הש"ס‪ ,‬נ"ל‬ ‫דלמ"ד לטיבועי ניתנו אומד דעתו נוטה דמסתמא‬
‫כל המקדש אי דעתו לחוש למיתה ולגירושי ונות‬
‫דבימי הש"ס קדשה בככר או במנה וע"ד כ‬ ‫לחלוטי ‪ ,‬וכל זה אי נימא דנות לטיבועי בלי שו‬
‫נתקדשה לו והיא יודעת במה קדשה‪ ,‬א"כ הכל הוא‬ ‫שיור‪ ,‬אבל אי נימא שמשייר שו שיור בעול ‪ ,‬א"כ‬
‫בכלל קידושי ‪ ,‬אבל בזמנינו שנוהגי לכסות פני‬ ‫נימא נמי שמשייר תנאי א תמות היא‪ ,‬ואי לנו שו‬
‫הכלה שלא תראה במה מקדשה ואומרי להדיא‬ ‫אומדנא שנתנ לטבועי ‪ .‬והיינו דקאמר אמימר לר"פ‬
‫תחת החופה ששוה פרוטה כדי שתסמו דעתה במה‬ ‫דס"ל א מרדה היא והדרה ביה הדרא הקידושי ‪,‬‬
‫שהוא ולפעמי מקדשה בטבעת שאינו שלו‬ ‫א"כ לא ניתנו לטיבועי וממילא יהדר ג במתה היא‬
‫ומתקדשת בה קישוט ואי שו אשה מקפדת על‬ ‫אע"כ לטיבועי לגמרי ניתנו מטע שלא יאמרו‬
‫זה נמצא עיקר הקידושי אינו אלא פרוטה והשאר‬
‫הוי כמוהרי וכמהר"מ מינ ‪ .‬מיהו זה נ"ל לעני דינא‬ ‫קידושי תופסי וכו'‪.‬‬
‫דטיבועי עדי בזמנינו מבזמ התלמוד מטע הנ"ל‪.‬‬
‫‪ Ê"ÈÙÚÂ‬יפה ד מורו דאחר נישואי דלא שיי תנאי‬
‫‡‪ Í‬מטע שמא יאמרו קידושי תופסי באחותה‬
‫בנישואי ממילא במרדה הדרא קידושי‬
‫מיגרע גרע כיו שלעול מקדשה בכלי בטבעת‬ ‫וממילא הדרא אפי' במיתה דכיו דנחית לשיורי ולא‬
‫א"כ כיו שמשלמת לו שווי הטבעת אע"פי שמחזקת‬ ‫יהיב לטיבועי נחית לשייר הכל וכנ"ל ומכ"ש בזה"ז‬
‫לעצמה פרוטה או אפי' חצי שווי איכא למימר‬ ‫דאיכא תקנת ר"ת להחזיר בשני חזרה‪ ,‬א"כ למהרי"ל‬
‫שיסברו ששילמה כל שיווי הטבעת או דאוזיל גבה‬ ‫דג טבעת קידושי בכלל התקנה ולא נית לטיבועי‬
‫או איכא דלא שמע כמה החזירה ע"כ מ האירוסי‬ ‫לגמרי ממילא לא נית נמי לטיבועי אפי' אחר שני‬
‫נ"ל דלא תחזיר אבל מ הנישואי דליכא משו שמא‬ ‫חזרה לעול ‪ ,‬ויפה פסק רמ"א כמהרי"ל‪ ,‬וא"כ לכל‬
‫יאמרו איכא לצרופי לכל מ"ש לעיל וא"כ לכל‬ ‫הפחות הוה ספיקא דדינא כמ"ש ב"ש ואי תפס הוא‬
‫הפחות בנידו שלפנינו יראה לבצוע הריב כי קרוב‬
‫לא מפקינ מיניה‚‪.‬‬
‫לודאי שמחוייבת להחזיר הקידושי כנ"ל‪.‬‬
‫‪ ‡„·ÂÚ·Â‬דמעלתו היה נראה להוציא ממנה‬
‫‪.˜"ÙÏ Â"Ú˜˙ ¯„‡ '‚ '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫הקידושי לכ"ע דנראה כמערמת‬

‫‪˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‪.‰ˆÈÏÁ ˙ ÂÂÎ .â .¯˜Ù‰· ‰ ˜Ó ‰ ˜ ˙Ú„ .á .Ô‰ ÂÏ˘ ¯Â·Ò˜Â ¯‚‰ ÈÒÎ · ¯„ÂÚ‰„ ‡È‚ÂÒ· .à‬‬
‫‪[.¯ÈÊÁ‰Ï Ó"Ú ‰ ˙ÓÏ ˙¯ÈÙ ÔÈ ˜ ÔÈ·˘ ˜ÂÏÈÁ‰ .ã‬‬

‫˘‪ È˙„·Î˙ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ ‰"‰ È·È·Á ·¯Â "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬בנעימות ימינו וש נאמר נפשו היפה‬
‫איותה לדעת דעתי העניה בעובדא‬ ‫‪˙"˘Î ÌÈÊ‚‡ Ï‚ ÌÈÒ„‰ Ô‚ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ‰‬‬

‫דאתיא לקמיה דפ"מ נ"י בחת א' שאמו נתנה לו‬ ‫‪.‡"ÚÈ ıÈ ÓÚÒ ˜"˜„ „"·‡ È" Ï"‚Ò ·˜ÚÈ '‰Ó‬‬

‫‚‪'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯Â] .˘"·Î ‡Ï ÔÈÏ·ÂÏ Ì"¯‰ÓÎ ‡ È„Ï ËȘ „ ·Ò 'ÈÒ ‡"ÂÊÁ 'ÈÚ .·"˜Ò 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù· ‡·Â‰ ԇΠ ȷ¯ ȯ·„ .‬‬
‫˜‪.[ÂÙ‬‬