Page 466 - 4
P. 466

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬                                       ‫˙‪ÂÎ‬‬

       ‫‪ʘ ÔÓÈÒ‬‬

       ‫]‪[ÔÈ˘Â„È˜· ˙ÂÁÈÎÂÓ ÌÈ„È‬‬

‫˙˘‪‰·Â‬‬                                           ‫‪.˙Â„Ú ˙ÈÈ·‚ ˜˙Ú‰‬‬

‫˘‪ ‡ÓÏ‬רבא לגברא רבא דחזי' לכהנ' רבא ה"ה‬          ‫·‪ ·˙ÂÓ‬תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ה‬

‫ידידינו הרב המאה"ג המופלג החרו בעל‬              ‫הבח' כ' דוד ב"ה ליב ושאלנו אותו בתורת‬
‫פיפיות תל תלפיו' בקודש עליות ע"ג עליות כש"ת‬     ‫עדות באליונ"ע ואמר בזה"ל אי האב גפוני איי‬
‫מה' צבי הרש כ" נ"י אב"ד דק"ק פאטאק יע"א‪.‬‬         ‫פינגריל האב אי גוויזי להבח' אברה )שהוא צור‬
                                                 ‫כס זהב( אויב עס איזט גאלד אויב ניט והל‬
‫„˘‡‪ ‡ ÏÈ‬קדמיכו אודות נער שקידש נערה אחת‬         ‫להבתול' מ' חנה בת ר' משה או האט איהר‬
                                                ‫אנגיטאה דאס פינגריל או האט געזאגט הרי את‬
 ‫כמבואר הכל בגבית עדות ופאר רו‬                  ‫מקודשת ואמר הבח' ישעי' אליו אונס וועלי זיי‬
‫מכ"ת העמיק והרחיב העני בשריותא דהאי איתתא‬       ‫עדות או וויא עס איז געווארי איי גערודר האט‬
‫בלי גט וג דעתי מסכמת להתיר בעזה"י כאשר‬          ‫הבתולה הנ"ל אוועק גיווארפי דאס פינגריל עכ"ל‬

            ‫אבאר אי"ה יהי' ה' עמנו‪.‬‬                               ‫העד הראשו ‪.‬‬

‫¯‪ ˘È‬מילי אנקוט חומרי מתניתא ונאמר מה שע"א‬       ‫‡‪ Ê"Á‬בא לפנינו ה"ה הבחור ישעי' ב כ"ה עקיבא‬

 ‫לא הזכיר שאמר אי שענק דיר אני נות ל‬            ‫ושאלנו אותו בתורת עדות באליונ"ע ואמר‬
‫במתנה והעד ישעי' הזכיר כ אי כא סתירה דהעד‬       ‫בזה"ל הבח' דוד האט גיפוני דאס פינגרל או האט‬
‫דוד לא שת לבו להגיד רק מה שהי' אחר שנת‬          ‫גוויזי דאס פינגריל להבח' אברה אויב עס איז‬
‫הטבעת לידה ואז לא אמר אלא הרי את מקודשת‬         ‫גאלד אויב ניט והל הבחור אברה ע הפינגרל‬
‫והבחור ישעי' התחיל הגדתו מקוד שנת הטבעת‬         ‫להבתולה הנ"ל ואמר אי שענק דיר דאס פינגרל‬
‫אמר הריני נות ל במתנה ונותנו לידה וסיי ואמר‬     ‫ואמר הרי את מקודשת ואמרתי להבחור דוד אונס‬
‫הרי את מקודשת ומששמע דוד דברי ישעי' ולא‬
‫הוכחשו במה שאמר הריני נות ל במתנה ש"מ‬                  ‫וועלי זיי עדות עכ"ל של עד השני‪.‬‬

          ‫שפיר קאמר ואי כא הכחשה‪.‬‬               ‫‡‪ Ê"Á‬קראתי להבחור דוד הנ"ל שמצא את הטבעת‬

‫‪ ¯Ó‡ Â‬משראה דוד שאברה המקדש נוטל הטבעת‬          ‫ורציתי לחקור אותו א הוא הקפיד על‬
                                                ‫הטבעת שיוצא ושאלתי אותו מדוע הניח לקדש‬
‫ונותנו להנערה במתנה הבי ממילא שאינו‬             ‫בטבעתו ולא מיחה בו והשיב לי היות שידעתי‬
‫זהב ואינו שוה אלא מעט שאי דר חבירי להקפיד‬       ‫שאינו של זהב רק שאלתי אותו דר שחוק ומפני‬
‫ושחוק הוא בעיניה ומשהבי כ שוב הי' דעתו‬          ‫שאינו שוה כ"כ )והוא שוה לער חצי צל( לכ לא‬
‫להקנותו לו שיכול לית במתנה לאחר או לכל‬
‫הפחות לא הקפיד וכהפקר הי'‪ .‬וזה שאמר אי שענק‬                      ‫הקפדתי על זה‪.‬‬
‫דיר הרי הי' דעתו לקנותו ולזכות בו ואיכא כא דעת‬
‫קונה ומקנה‪ ,‬אע"ג דבחד מינייהו סגי כמבואר‬        ‫‡‪ Ê"Á‬שאלתי להבחור ישעי' הנ"ל א הי' יודע את‬
‫בנימוק"י פ' חזקת מ"א ע"א בש הראב"ד גבי הא‬
‫דרב ענ שקל בידקי' בארעי' ובחי' רשב"א פ"ב‬        ‫הטבעת א הוא זהב ואמר שלא ידע והוא הי'‬
                                                ‫סבור שהוא של זהב ושאלתי אותו א הבתולה‬
 ‫דגיטי כ' ע"ב גבי זק שהלווה לכל בני הכפר‡‬       ‫שמעה אי ששאל הבחור דוד את המקדש הבחור‬
                                                ‫אברה על הטבעת א הוא של זהב ואמר שיודע‬
‫‪ „ÂÚÂ‬בהפקר אפשר אפי' דעת קונה לא בעינ‬           ‫ששמעה והמקדש והמתקדשת אמרו שהי' דר שחוק‬
                                                ‫והנה כעת הבתולה מסובכת בהקידושי הנ"ל כי הוא‬
‫כמוכח שלהי ב"מ )קיח‪ ,‬א( גבי שומרי‬               ‫דבר בוז עלי' לקחת גט כי פג הוא לה לעני‬
‫ספיחי ‪ ,‬ובאמת הת צ"ע משמע אפי' דעתו שלא‬         ‫שידוכי וכעת אני ד לפני אדמ"ו כתלמיד הד לפני‬
‫לקנות קונה ע"כ‪ ,‬וזה א"א‪ ,‬ונדחק בזה בשיטה‬
‫מקובצת ש ‪ ,‬ועכ"פ א אי דעתו שלא לקנות אלא‬                   ‫רבו עניני ההיתר מה יש בו‪.‬‬

                                             ‫‪ʘ ÔÓÈÒ‬‬
‫‡‪.„"È˜Ò ¯ 'ÈÒ Ó"‰˙  ÊÏ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .(¢ ˙‡) Ì˘ ·"· ‰"Ó¯ „È·Â ‡ ,· ˙ÂÓ·ÈÂ Ì˘ ·"· ‡"·Ëȯ‰ Î"Π.‬‬
   461   462   463   464   465   466   467   468   469   470   471