Page 461 - 4
P. 461
‡Î˙ ¯ÙÂÒ סימ קה Ì˙Á
דתחלת האירוסי היה בנערות ע"י האב ונולדו בה אפי' בהדרא בה היא ,כיו שאי מחזירי לעול ,
מומי ,מיקרי נולד הספק ברשות האב ,משא"כ הכא א"כ בהדרא בה היא יאמרו קידושי טעות היה
שא הי' כבר בוגרת איננה ברשות האב ועל זה וקידושי תופסי באחותה ולא יתלו דהיא מרדה,
אנחנו דני א נתקדשה בנערות או בבגרות ,א"כ אבל למ"ד קידושי לעול לאו לטיבועי ניתנו
המוציא מחברו עליו הראיה .ותו דג רמ"ה לא ובמקו שנהגו לעול להחזיר ליכא למגזר שמא
יאמר שהבוגרת מיקרי רשות האב אלא שהוא יאמרו דמה"ת יתלו בקידושי טעות כיו דדינא הכי
מהסוברי דהכל תלוי בבית מי שנולד הספק ולא דלעול מחזירי' הקידושי ,ואתיא דברי הגהת
ברשות ויעיי ר" ורז"ה. מרדכי כהלכתא.
Ë¢ÙÂלכל מבי ויודע שאי הכוונה א תל אשה ‡ ȯÁכותבי זאת מצאתי שאהבה נפשי להגאו
לבית פלוני אלמוני ומצא ש מו בה ,נימא ישועות יעקב רס"י נו" שכ' ליישב הא
שהספק נולד בביתו של זה זה ,דבר שאי הדעת דפסק מרדכי בספק קידושי מחזירי כתב ממש כמו
סובלו ,אבל פשוט דמיירי שע"י הבית יתברר הרשות שכתבתי לעיל ,אלא שסיי דמצא לריטב"א
כגו שהחמור מת בביתו של בעל הפרה ,נאמר כיו בקידושי ע"ט דפליג דפסקינ הלכתא כרב והקשו
שמת בביתו נאמר שהיה נקנה לו והרי הוא ברשותו הראשוני' תיפוק לי' הלכתא כרב באיסורא ,ותי'
באופ שע"י ביתו מתברר הרשות .משא"כ הכא ריטב"א דנפקא מיני' נמי לעני ממונא ,דלרב צרי
בקידושי ע"ט א נאמר הואיל והאשה בבית אבי' האב להחזיר הקידושי .א"כ מבואר דלשמואל דהוה
ונולד הספק בביתו צרי להחזיר כס הקידושי , ספק קידושי אי מחזירי הקידושי ודלא כהמרדכי
נמצא שע"י שהיא בביתו נחליט שבגרה ויצאה אלו דברי הגאו הנ"ל .ורצונו דאי הוה ס"ל
מרשותו ,זה א"א שע"י ביתו יופקע רשותו ,וא"כ לריטב"א אליבא דהלכתא כהמרדכי ה"ל למימר
הדר שהמוציא מחברו עליו הראיה ,וליתא לדברי נפקותא לדינא בהיפו דלשמואל שניה צריכי
הגאו הנ"ל ודברי המרדכי מוסכמי לע"ד בלי להחזיר האב והבוגרת ולרב הבוגרת מקודשת
ופשיטא שאינה מחזרת אפי' מרדה ומגרשה ומדלא
מחלוקת. אמר ריטב"א הכי ש"מ לית ליה כהמרדכי כצ"ל
¯ÂÊÁלהא דיד דמהרי"ל )סי' סא( פסק באשה כוונת הגאו .
שמתה בתו שנה שניה שהדי שמחזירי ‡· Ïדבריו תמוהי בשלמא ס"פ המדיר שנולד
החצי מתקנת הקהלות עפ"י ר"ת ,ופסק דג טבעת
קידושי בכלל התקנה ושקיבל ממורו שכ ד דאחר המו ברשות האב וכל שנולד הספק ברשותו
נישואי הדרי קידושי ולא חיישינ לשמא יאמרו עליו להביא ראי' מ הדי ,ואינו עומד לנגדנו רק
קידושי תופסי באחותה ,כיו דאי תנאי בנישואי גזירת שמא יאמרו קידושי תופסי באחותה ,אבל
ופסקו רמ"א )סי' ק סע' א( ותמהו עליו דהא עכ"פ מעיקר הדי צרי להחזיר על זה נימא דהכא לא
חיישי' לשמא יאמרו קידושי תופסי באחותה שהרי
במיתה קיי"ל קידושי לטיבועי ניתנו. ג א לא תחזיר הקידושי נמי איכא למיחש
בהיפו וכנ"ל .אבל הת בקידושי אי האב מחזיר
‰‡¯ Âדאפי' לפמ"ש לעיל בדעת המרדכי דלא הקידושי מעיקר הדי ולא משו חששא דאמימר,
דהרי הא דסו פרק המדיר היינו משו דכל שנולד
אפסקא הלכתא בגמ' מספיקא לא נפקא, ספק ברשותו ,והכא גבי קדשה אביה בדר וכו' לא
ועוד דנראה דאחר נישואי לכ"ע לטיבועי ניתנו, נולד הספק ברשות האב ,לא מיבעיא לשיטת הרא"ש
ע"כ לא פליגי אלא מ האירוסי ,אבל כיו שכבר בסוגיא דמומי )סי' טז( דבוגרת לא הוי תו ברשות
נשאה בוודאי תו אינו מבקש קידושי לחזרה וכ"כ האב ,א"כ כיו שבגרה בפנינו הרי ברשותה נולד
בית מאיר ועצי אלמוגי )ש ( וא"כ צ"ע .ובח"מ הספק והאב והארוס שלו התובע אי ספק נולד
)סק"ה( נדחק דמהרי"ל לא קאי אלא אעובדא דיליה
בתו שני החזרה ,וכ הסכי בית מאיר דלא כב"ש ברשות א' מה והמוציא מחברו עליו הראיה.
)סק"א( דספיקא דדינא הוא .אבל הרואה במהרי"ל
יראה נהי דהשאלה הי' בתו שני חזרה אבל עדותו 'ÈÙ‡Âלדעת הרמ"ה שברא"ש ש דס"ל דאפי' אחר
שהעיד על מורו הי' בעלמא .וכ"כ בעצי אלמוגי .
ומהר" לובלי בתשו' טרח מאוד ליישב דברי שבגרה מיקרי ברשות האב ,היינו הת
שאירסה האב בנערותה ובגרה קוד נישואי ,וכיו
מהרי"ל ע"ש סי' י"ט·.
·.ÔÈÏ·ÂÏ Ì"¯‰Ó ȯ·„·  ȷ¯ Î"˘Ó ¢ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .
