Page 463 - 4
P. 463
Ì˙Áסימ קו ‚Î˙ ¯ÙÂÒ
אחר ועשה מעשה הקני בלי שו כוונה לשו דבר, טבעת לקדש בו תחת החופה והכלה ידעה שזה
אע"ג שלא נתכוו לקנותו קנה· .ובהכי הוה מתישבא הטבעת הוא משל אמו ושחוזר אחר זמ וסברית
שלהי ב"מ )קיח ,ב( גבי שומרי ספיחי בשביעית וקיבלת ונתקדשה לו א הוא לא הי' יודע שהטבעת
דקאמר הבטה בהפקר קנה ,והת הא ידע דהפקר הוא של אמו א סבור שהטבעת של הכלה עצמה
הוא ולא מתכוו לקנות ואי יקנה ,ורמז עליו מגיה שנתנתה לאמו ליתנו לו להחת כדי לקדשה בו ושוב
אחר ימי נודע הדבר ושאלתו א צרי לחזור
מ"ל פ"ב מזכי' ומתנה ע"ש.
ולקדשה או לא ולא ביאר ספיקותיו במכתבו.
˙Ó‡·Âבשיטה מקובצת ש הרגיש בזה וכ' עכ"פ
ÈÊÁאנ ,יש כא מקו ב' ספיקות א' במה קנה הוא
חיישי' שמא יתכוו כמו דחיישי' שמא לא
ימסר לציבור יפה ,וזה דוחק גדול הוא איש מהימ הטבעת לקדש בו אשה שהוא קבל מהא
שליח צבור ומתנדב לשמור חנ שלא יפגעו בו וסבור שהיא שלוח אליו מכלה שלו לתתו לו וע"ד
אחרי' יקדי הוא ויקנה ,א"כ למה לי הבטה בהפקר כ מש והאמת הי' של הא ולא לכלה והוא לא
נימא שיעשה מעשה בפועל לקנות .אבל להנ"ל ניחא
דקני ממילא אא"כ מתכוו בכל שעה שלא יקנה ולזה נתכוו לקנות מהא ואפשר שלא קנה כלל.
שפיר חיישי' שלא יתכוו בזמ מ הזמני' שלא
לקנות וקנה ממילא ,אע"ג דידע שהוא הפקר מ"מ ˜ÙÒהשני בנתינתו להכלה כי הוא סבור שהטבעת
לא נתכוו לדבר אחר וקנה ממילא .ואתי ר' יוס
וחדית ל דעודר וקסבור שלו הוא אע"ג דאיכא של הכלה ונתנו לו לקדשה נמצא אמרי'
למימר אלו הי' יודע שה נכסי הפקר הי' מכוי שבמתנה נתנתה לו כדי שיקדשנה בו וכיו שהוא
לקנות ,מ"מ כיו שכוונתו לעדור להשביח השדה לא שלו ממש שוב נת הטבעת לטיבועי ולצמיתות
עלמי .ובאמת הא לא נתנתה לו אלא ע"מ להחזיר
קנה‚. והי' שואל ופשוט שהשואל כלי מחבירו ונותנו
לאחר במתנה אי בנתינה זו כלו ,וג אפי' א
]„[‰ ˜Ó ˙¯Á‡ ˙Ú נתנתה הא במתנה ע"מ להחזיר ,מ"מ כיו שנת
לכלה לטיבועי לא קיי התנאי ע"מ להחזיר ובטלה
המתנה לגמרי זהו הספק השני.
ÔÈÈÚÂב"ב מ"א ע"א עובדא דר' ענ שקיל בידקא ][ÂÏ˘ ‡Â‰˘ ¯Â·Ò˜Â ¯‚‰ ÈÒÎ · ¯„ÂÚ
בארעי' וכו' וכ' נימוק"י בש הראב"ד היכי ¯Ó‡Âעל ראשו ראשו ,ביבמות נ"ב ע"ב החול
דדעת אחרת מקנה אותו אפי' עודר בנכסי הגר
וכסבור שלו הוא קונה .והקשה בקצה"ח סי' רע"ה ליבמתו וחזר וקדשה וכו' אמר ר' יוס מ"ט
ממ"ש הטור ח"מ סי' ר' אות י"ג בש הראב"ד דרבי עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו ה דלא
אפילו מדד הלוקח על החמורי לא קנה שלא נתכוו קני וכו' ,א"ל אביי מי דמי וכו' וכסבור של גר אחר
במשיכה ולקנות במדידה זו דלמדיד' בעלמא נתכוו הוא דקני וע"ש .הנה כל הפוסקי ‡ פסקו ה דעודר
ע"ש ,וקשה הא הוה דעת אחרת מקנה ,וי"ל דראב"ד בנכסי גר וכסבור ]דשלו ה [ דלא קני ,ודי זה אינו
לא מיירי אלא היכי דלא נתכוו לשו דבר אחר כגו מבואר בשו מקו אלא בשמעתי ,דמה דאיתא
רב ענ דבמה שנתכוו לעשות מחיצה לשמור שדהו במס' ב"ב נ"ד ע"א ובתוס' ש ד"ה אדעתא דצבי
אי זה כוונה אחרת אלא היינו עני החזקה נעל וגדר וכו' אינו עני לכא ,דהת ידע שה נכסי הפקר ולא
לשמור שדהו כאד העושה בשלו אע"ג שאינו
מתכוו לקנות מ"מ מהני דעת אחרת ,אבל הכא נתכוו לקנות משו"ה לא קני.
נתכוו לדבר אחר למדוד מיגרע גרע ואה"נ אלו הי'
מגבי' סת שלא למדידה ולא לקני היה מועיל דעת ·Â¯˜Âאני לומר דוקא כשהיה מתכוו לדבר אחר
אחרת מקנה אותו. כגו לצבי ג ידע שנכסי הפקר ה ונתכוו
לצבי הוא דלא קני ,אבל אי לא נתכוו לשו דבר
˜ ÔÓÈÒ
‡.‰"ÎÒ ‰Ú¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ú"¢ ‚"ȉ ·"Ù ‰ ˙Ó ‰ÈÎÊ ˙ÂÎω Ì"·Ó¯ .
·.‰Ê· Î"˘Ó ÊÏ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ ‰‡¯ .
‚.· ,Î ÔÈËÈ‚ ¯ÙÂÒ Ì˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .
