Page 459 - 4

‫‪ Ì˙Á‬סימ קה ‪ËÈ˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫העדי ויבואו ויעידו ואירע מקרה שאי רואה כ"א‬ ‫לעלמא כיו דלא תאומ אלא במגו והא לית לה מגו‬
‫אחד‪ ,‬א"כ לא הימנוהו כבי תרי‪ ,Â‬מה תאמר דלמא‬ ‫דסברא אי מכחשת יאסרו קרובותי' עליו‪ ,‬ע"כ טוב‬
‫בכיו הטמינו שלא יראו שו אד כ"א אותו הנער‪,‬‬ ‫לה לטעו השטאה‪ ,‬וא"כ אזדא לה מגו ולא תועיל‬
‫א"כ הרי ההיתול לפנינו שבכוונה עשו הדבר לפני‬
‫ע"א במקו שהי' עדי הרבה כדי שלא יהי'‬ ‫לה השטאה וקושיא זו צל"ע‪.‬‬

‫קידושי'‪.‬‬ ‫]‪[‚ÈÓ ÈÚ· ‡Ï ‰‡Ë˘‰ ˙ ÚË‬‬

‫‪ Û¯ˆÓÂ‬לזה עוד שהיא טוענת שלא שמעה לא‬ ‫‡‪ ‡Ï‬באמת לא כתבתי כל זה אלא לפי משמעות‬

‫הקידושי עצמה ולא שהיו עסוקי באותו‬ ‫הח"מ וב"ש שנמשכו אחרי הב"ח לפי הבנת‬
‫עני ‪ ,‬פי' אומרו הריני רוצה לקדש והיא לא שמעה‬ ‫בדבריו דבעי' מגו להאמי לה טענת השטאה‪ ,‬אבל‬
‫לא זה ולא זה‪ ,‬אע"כ היו דברי בלט וסתר שאפשר‬ ‫לדעתי מעול לא נתכוו הב"ח לזה אלא כמ"ש‬
‫שלא שמעה שהרי העד ג הוא אמר שלא שמע‬ ‫לעיל דהשטאה בעצמה טענה מעליא היא ולא בעי‬
‫עכ"פ אומרו הריני רוצה לקדש וכיו שאפשר‬ ‫מגו דאנ סהדי אי אשה מתרצית להתקדש בע"א‬
‫להאמי לה שלא שמעה פשיטא שאינה מקודשת‬ ‫שיכול הבעל להכחישה והיא טענה מעולה בעצמה‪.‬‬
‫והוא דבר שא"א להכחישה ולא צריכה מגו ומתו‬
‫‪ „ÂÚÂ‬הכא בנידו שלפנינו איכא עוד סברא להאמי‬
‫שנאמנת על עצמה נאמנת ג עליו‪.‬‬
‫טענת שחוק והיתול‪ ,‬לפמ"ש מהרי"ק )שרש‬
‫‡·‪ Ï‬במה שאמרה שלא נית הטבעת לידה ממש כי‬ ‫קע"א( הובא ברמ"א סי' מ"ו )ס"א( דאי חוששי‬
‫לסבלונות השלוחי בשבת‪ ,‬משו דאסור לקדש‬
‫א הולי והביא והיה אגדו בידו ג העד‬ ‫בשבת‪ .‬וצ"ל אע"ג דג לית מתנה וסבלונות אסור‬
‫מעיד כ אי לנו תועלת כיו שהוא מכחיש העד בזה‬ ‫בשבת כמ"ש מג"א סי' ש"ז‪ ,‬מ"מ הא לא משמע‬
‫והרי הוא אומר שקידשה בע"א שראה שהניחה‬ ‫לאינשי איסורא כ"כ כמו לקדש בשבת‪ .‬א"כ ק"ו‬
‫הטבעת בידה ממש ולא הי' אגדה בידו רגע אחד‬ ‫הכא דאי תלינ בהיתול ושחוק ליכא איסורא כלל‬
‫א"כ הרי הוא נאמ על עצמו יותר ממאה איש והוא‬ ‫ואי ניתלי בקידושי איכא איסורא וא"כ לא בעי מגו‬
‫אמר שע"א ראה כ אעפ"י שהעד מכחישו‪ ,Ê‬אבל‬
‫מטעמי הנ"ל נ"ל להתירו בפשיטות בקרובותיה‪.‬‬ ‫אפי' להח"מ וב"ש‪.‬‬
‫ולא אטפל כלל במה שהי' הטבעת שאול שלא מדעת‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל דהכא לכ"ע אי חוששי לקידושי אפי'‬
‫בעלי ‪.‬‬
‫לרב פפא דרש"י )קדושי ש ( פי' דלהכי‬
‫‪ ȯ·„Â‬פר"מ בזה נאי וראוי לו‪ ,‬א אי אנו‬ ‫חוששי לקידושי דהא הימני'‪ .‬פי' והואיל וה‬
‫קידשו לפניו הימנוהו כבי תרי לגבי ממו ‪ .‬והנה כל‬
‫צריכי בזה כלל לכא ‪ ,‬וא פר"מ יסכי ג‬ ‫זה שיי היכי דליכא אלא ע"א באותו מקו והכא‬
‫אני מסכי להתירא בלי פקפוק‪.‬‬ ‫הי' בחדר כמה נערי וא"כ מא לימא ל דהימנוהו‬
‫להאי כתרי‪ ,‬דלמא המקדשי' חשבו שישגיחו כל‬
‫‪. "‡ ÈÓ˘ È˙Ó˙ÁÂ‬‬
‫‪.˜"ÙÏ ‰"Ù˜ ¯Èȇ Á"¯„ '‡ '· ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪‰˜ ÔÓÈÒ‬‬

‫]·‪[ ˙È ÔÈÚ·ÈËÏ ÔÈ˘Â„È˜„ ‡È‚ÂÒ‬‬

‫מחרת נתרצו לנשואי וקידש ונשא כדת משה‬ ‫˘‪'‰Ó „·Π‡ÏÙÂÓ‰ ‚ÏÙÂÓ‰ ÔÈÈ„‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ ÌÂÏ‬‬
‫וישראל‪ ,‬ומיד ביו שלאחריו טר טהרה ולא נבעלה‬ ‫˘‪.‡"ÚÈ ıˇÊÈÈ ˜"˜„ ÔÈÂˆÓ ÔÈÈ„ ‡„¯· È" χÂÓ‬‬
‫בעילת מצוה‪ ,‬נתגלה לה מו בהאיש עד שלא היה‬
‫שו אפשרות בעול שתתרצה האשה לו‪ ,‬אדרבא‬ ‫˙‪ ˙ÏÁ‬דינו על דברי תורה אודות ראוב שקידש‬

‫אשה דהיינו שנשתדכו זה לזו ומיד ביו‬

‫‪.˘"Ú ÔÎ Â È·¯ ·˙Î Ì‚ ·Ù 'ÈÒ ÏÈÚÏ .Â‬‬
‫‪.˘"Ú ·"˜Ò ÁÓ 'ÈÒ· ·˙΢ ‰Ó È"ÙÚ ‰Ê ÏÚ ÔÂÈÚ Íȯˆ‰˘ ‰"˜Ò ·Ó 'ÈÒ ‰·Â˘˙ ÈÁ˙Ù ÔÈÈÚ .Ê‬‬