Page 472 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק א ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙‪·Ï‬‬

‫תינח על עצמ יכולי לעשות ולקבל על עצמ אבל‬ ‫הציבור יסכימו מ"מ כיו דמ הדי הוה אסמכתא רק‬
‫על בניה והבאי אחריה מא לימא ל דיכולי‬ ‫מפני התקנה ובההיא הנאה דצייתו אהדדי מא לימא‬
‫כזה מ התורה א לא גדולי כהלל בתקנת פרוזבול‬
‫ל דהני סברות דאורייתא נינהו‪.‬‬
‫דמצי לתק לדרי עלמא‪.‬‬
‫]‪[¯ÂÒÓ ̯ÁÓ Ï˘ ÔÂÓÓ‬‬
‫]˜·‪[ÔÈ˘Â„˜‰ ˙‡ ‰ ¯ÂÒ‡Ï Ì¯Á ˙Ï‬‬
‫‪ ÔÈÈÚÈÂ‬מ"ש רמב" על התורה ס"פ בחוקותי על‬
‫‪ Î"Ú‬העצה היותר נכונה לפע"ד היא עצת זקני‬
‫פסוק כל חר ‪ ,‬ויעויי במשפטי חר שלו‪.‬‬
‫מהרש"ל ורמ"א ז"ל כאשר כ' הרשב"א )ח"א‬ ‫מ"מ הא נמי בנשיא ישראל כשאול המל דמייתי‬
‫סי' תקנא( שלמד כ בביתו‪ ,‬והוא שיוכרז בפומבי‬ ‫הרמב" מיניה ועוד הת בגופו ולא בממונו דהרי‬
‫בחר חמור על כל איש שיהי' שורר בביתו ללמוד‬ ‫הש"ס לא מייתי מיניה כי א מקרא דעזרא ש"מ האי‬
‫בנותיו ביו שתגדל ותגיע לעונת נדרי תאסר על‬ ‫קרא לא יפדה מות יומת אמר‪ ,‬אבל ממונו חמור‬
‫עצמה הנאת הקידושי שיבואו לידה ואפילו מדעתה‬ ‫דלמא נפיק מיני' בני דמעלי‪ ,‬דהרי ממו מסור אסור‬
‫א ה שלא כדת הקודוס"י‪ ,‬וראוי שיוכרז זה בכל‬ ‫לאבדו ביד וגופו מותר ויעיי בכתובות ל"ב ע"א‪.‬‬
‫רביע שנה כדי שלא יבוא לידי שכחה ואחזוקי אינשי‬ ‫ואי זה עני למה שאמרו חז"ל גבי גדרות צא דבני‬
‫גד ההוא להקדי גופ לממונ אבל לעול ממו‬
‫ברשיעי ובעובר חר לא מחזקינ ‪.‬‬
‫חמור כמה פעמי ‪.‬‬
‫‪ ÈχÂ‬א יארע דבר שנתקדשה שלא כדת הקודוס"י‬
‫‪ È˙‰Ó˙Â‬על מר ניהו רבא מדוע נקיט בשפולי‬
‫והיא אומרת על עצמה שעברה חר ולא‬
‫אסרה הנאת הקידושי על עצמה לא מיבעי' א‬ ‫גלימא דרישי' דדברי רמ"א ]סי' כח סע'‬
‫אמרה כ להשי עצמה מרשעת דאפשר דלא תאומ‬ ‫כא[ דתלויי באשלי רברבי כנ"ל„‪ ,‬ושביק סיפיה‬
‫דאי אד משי עצמו רשע אלא אפי' אמרה כ ע"ד‬ ‫שהיא תקנה מוסכמת ואת העוברי היא חוסמת‬
‫וידוי באופ דמהימנת על העבר שעברה חר או‬ ‫ללמוד את בנות ישראל לאסור הנאת הקידושי על‬
‫אפשר דאפי' להשי עצמה רשע מהימ לשווי'‬ ‫עצמ אשר תעשינה שלא כדת הקודוס"י‪ .‬וכ כתב‬
‫נפשה חתיכה דאיסורא‪ ‰‬אפשר דמ"מ אינה מקודשת‬ ‫ביש"ש פ"ג דקידושי סי' כ"ב בסופו אחר שהביא‬
‫כיו שהעדי שראו הקידושי שהי' שלא כדת‬ ‫חבל נביאי כול כמו שהביא הרב"י סי' כ"ח‬
‫הקודיס"י וה הי' סבורי מסתמא נדרה הנאת‬ ‫מסיי וז"ל והנה משמע מדברי האחרוני' שאפי'‬
‫הקידושי כדת הקהל א"כ חשבו ששיחק והיתל בה‬ ‫למעשה יש תיקו לפוטרה בלא גט‪ ,‬וכ נראה עיקר‪,‬‬
‫ואי כא עדי קידושי ומה שאמרה אח"כ שלא נדרה‬ ‫דנהי דאי כח בידינו להפקיר קידושי מכח הפקר‬
‫הנאה אע"ג דמאמיני לה שכ האמת מ"מ אי כא‬ ‫ב"ד דלא אלימי וחשיבי ב"ד דיד ואי כח ויש כמה‬
‫עדי קידושי וזה צרי עדיי עיו ובירור א נצטר‬ ‫ב"ד מקולקלי שיבואו להתיר הערוה שלא כדי ‪,‬‬
‫אבל כל מה שאסור עלי' הנאה פשיטא שאינה‬
‫לזה‪.‬‬
‫מקודשת וכו' עכ"ל לענינינו‪.‬‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬ודאי היכא דא"א בעני אחר טוב וישר‬
‫]‪[ω˜‰ ˙ÓÎÒ‰ ¯˜Ù‰‬‬
‫עכ"פ לתק מה דאפשר ע"י הפקר ב"ד‬
‫אבל הכא דאפשר לתק כמ"ש רמ"א והיש"ש הנ"ל‬ ‫‪ ȯ‰‬שג הגאו דרב גובריה כ' שאי כח ב"ד שלנו‬
‫מהיכי תיתי להכניס נפשינו במחלוקת הפוסקי‬
‫באיסור ערוה החמורה‪ .‬ועוד נ"ל דאפי' הסוברי‬ ‫יפה להפקיר וע"כ מטעמי' הנ"ל שכתבתי‪,‬‬
‫בהפקר ב"ד מועיל בזה"ז מה"ת‪ ,‬מ"מ יודו שלא‬ ‫ומ"מ הי' לו לפרש מ"ט לא יועיל הסכמת כל הקהל‬
‫יועיל רק א א"א בעני אחר אבל א אפשר לא‪,‬‬ ‫שאז אי כא הפקר כ"א רצו הבעלי ואולי כלל זה‬
‫מגמרא ומקרא אבע"א גמרא מדאמרינ בכל מקו‬ ‫בסו דבריו משו גזירת ב"ד דלא מעלי‪ ,‬והיותר‬
‫תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל שוי'‬ ‫נראה מ"ש לעיל משו דהוה רק אסמכתא‪ .‬ועוד נ"ל‬
‫לבעילתו בעילת זנות ופירש"י רבנ אפקריה לזרעיה‬

‫„‪.Î 'ÈÒ ·"Á ÊÚ· ÔÈÎÈ ˙"¢·Â Á" ˜Ò Ì˘ Ó"·‡ ÔÈÈÚ .‬‬
‫‪.‰ÊÏ ‰¯Â¯· ‰È‡¯ ‡È·‰ Ì˘Â '„ 'ÈÒ ‰Ú„ ‰¯ÂÈ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ È„È ͯ„· Ú˘¯ ÂÓˆÚ ÌÈ˘‰Ï ÔÓ‡ „ ‰Ê ÔÈ Ú· ‰‡¯ .‰‬‬