Page 621 - 4
P. 621
‡Ù˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ נב נד Ì˙Á
שמי ואר כי ידי נקיי מ היתר איסור תורה זה. אעשה שאי בידי להפריש כי ידוע דר אנשי ער
ואני את נפשי הצלתי וד' בחסדו יפרוש סכתו להג כזה שיאמרו על נשותיה כי המה משרתות אצל
על כל מורי הוראות להציל משגיאות ויראנו ועל בניה כי בני זנוני המה לכ מצאתי א"ע
בתורתו פלאי פלאות למע נטה כול שכ אחד מחויב בדבר לחקוק דברי אלה בעט ברזל ועופרת
למע יעמדו למשמרת ולמע ידעו הדורות כי היבמה
לבקש דר האמת בחוקי תורת ד' צבאות ולמע סור חיי רחל אלמנת ר"צ ב ר"ד ליטוואק נשאת לר'
מלבנו לימוד תורת הקנאות ד"ה יו ג' לסדר ואל משה באיסור יבמה לשוק וכל הימי אשר תהי'
שדי ית לכ רחמי ז" לחדש כסליו לפרט טוב אצלו עומדי בעבירות .לאו דלא תהיה אשת המת
החוצה לאיש זר ובניה אשר ילדו המה ממזרי
וחסד ירדפני כל ימי חיי. דרבנ .ואנכי הרימותי ידי לאל עליו העידותי בי
‡"ÚÈ „‡¯· ˜Ù"ÂÁ„ ‡„ Ï Ï"‚Ò ¯ÊÚχ ˜"‰
]˘[· ,ÊÏ - · ,‚Ï ÌÈ ÈÚ ‰Ú·˘ ˙"Â
„ -· ÔÓÈÒÏ [È
הישר על מכונ והוצק ח בשפתיו ,וג אנכי ˙˘È" ‰˘Ó 'ÂÓ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ô‡‚‰Ï È˙·˘‰˘ ‰·Â
העירותי בצדק בהיתר עגונה אחת מק' קעשנוב ,הלא ‚¯Â·˘Ú¯Ù ˜"„·‡‰
היא כתובה על ספרי שו"ת בית אפרי חלק אה"ע
סי' קמ"ז ,ש הבאתי דברי ספר הישר הללו ללמוד ˘‡ ‰Ïאשה אחת עגונה שבעלה נסע ע בחור א'
מדבריו דלא כהריב"ש ]סי' שעח[ שרוצה לחלק
אליבא דר"ת בי ג' ימי דיבשה לאשתהי דמי שהי' לו סוס ועגלה ונסעו מהעיר ע"מ
ע"ש .וג ש בספרי סימ י"ט אשר כתבתי זמ לחזור בתו איזה ימי' ולא חזרו ,וכמו שמונה ימי
כביר קוד שיצא לאור ספר הישר ,כתבתי בפירוש אחר שנסעו מזה נמצאו בשדה שני יהודי הרוגי
דברי ר"ת דמיירי שזה אינו מכירו בט"ע רק מצייר חתוכי הראש והראשי היו מונחי סמו לה איזה
תמונת פרצופו כו' ,והבאתי ש דברי רבינו יוס אמו' א שלא הי' ניכר בפרצו פני שנתקלקל
בכור שור ז"ל ראש משפחתנו ותלמידו של ר"ת אשר הרבה א העידו כמה אנשי שהכירו היטב בגופ
הובא בפענח רזא ובדעת זקני' ,שמש למדתי ג"כ שההרוגי' המה בעל האשה והבחור הנ"ל וג
כוונת ר"ת בעני זה על הדר המבואר בספר הישר במלבושיה הכירו ,וג העגלה והסוס שהי' עומד
)וע"ש שכתבתי שלענ"ד לא כיו ר"ת לדברי בה"ג סמו למקו ההרוגי' ועל העגלה נמצא מלבושיה
שכתב בסימני פרצופו כו' כמ"ש בעהמ"ח קצה"ח. העליוני' וכל כתבי פאסי .ועני ההכרה בא ברוב
והנה בספר הישר מבואר שיפה כיוו בזה שר"ת עני בגו הגב"ע אשר שלחו הב"ד אל כבוד הגאו
כיוו לדברי בה"ג אלו( .ומ"ש שבא"ז ]ח"א תרצב[ המובהק אור ישראל וקדושו מופת הדור המפורס
כתב בש תשו' ר"ת שהביא ראי' מרב יהודאי גאו מוהר"ר משה מפפ"ד האב"ד ור"מ דק' פרעשבורג
שכתב דבט"ע גמור כל שראשו ורובו של כו' ,ברור יע"א ,והגאו נ"י ברוחב בינתו הראה פני' לכל צד
שאי הכוונה שבפירוש איתמר רק דמכללא שמיע והעלה שיש מקו להתירה לאינסובי .ולפי רוב
לי' לר"ת מדברי בה"ג ,דכיו דמפרש דבסימני חוט הענוה שבו ,נרצה לו לחבר אליו גבר חכ בעוז
ופרצו מיירי ממילא שמעינ מיני' דס"ל הכי, שיסכי' על ידו בשריותא דהאי אתתא ,וענוותו
דאל"כ לא הי' לו לפרש ה דאי מעידי אלא ]על[ תרביני לחוות דעי א אני וידעתי אנכי אפרי כי
פ"פ בסימני פ"פ ,דלמה לא נפרש כפשוטו דבט"ע חכמה אי כא ] ,א [ לעשות רצונו חפצתי ,ודר
מיירי ,אלא ע"כ דס"ל דה דאי מעידי אלא עד ג' מצותו רצתי ,ולפי שעה הנחוצה לבא אצתי ,ומרובה
ימי לאו בט"ע מיירי ,דהחוש מעיד שניכר בט"ע, לא תפסתי ,אפס אבא העירה ,בכחא דהיתרא ,בדר
וע"כ דמפרש דקאי אה דרישא דאי מעידי אלא
אפ"פ ולא מיירי בט"ע כ"א בסימני פ"פ ,ועלה קאי קצרה ,כדת של תורה ,וזה החלי בעזה"י.
ה דאי מעידי אלא עד ג' ימי' .ולפי שר"ת למד
כ מדברי בה"ג שפיר כתבו שר"ת הביא מבה"ג ˙˘ .‰·Âפתח דברי הגאו שיחי' ,פיו יעיר כפתח
מ הצד להיתרא ע"פ דברי ר"ת אשר ה
כתובי' על ספר הישר שזכינו לאורו בד פ"ה.
שמש באר דברי התו' ביבמות ]קכ ,א תוד"ה אי [
אשר באו סתומי' .וג בא בארוכה לפרש דברי ספר
