Page 626 - 4

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬הוספות והשלמות ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫˙˜‪ÂÙ‬‬

‫מראי שבמקו שנמצא ש נפל שדוד ע"י הרוצחי ‪,‬‬ ‫ה לדהכא שנמצא מת‪ ,‬והבאתי ש דברי הראב"ד‬
‫דפשיטא שא"ל שזה נהרג במקו אחר והובא לכא‬ ‫בת"ד ודברי אא"ז בת"ש )סי' סג( והארכנו בזה‬
‫ממקו אחר ולא נעשה השינוי במקו הזה כלל‪,‬‬ ‫הרבה‪ .‬ועוד כתבתי מזה בכמה תשובו'‪ .‬ועתה עיני‬
‫שאי לנו להחזיק ממקו זה על מקו אחר‪ .‬וג א"ל‬ ‫ראתה שג הגאו מהר"מ שי' בתשובתו העיר בזה‪,‬‬
‫דכיו שע"כ רוצחי באו למקו הזה‪ ,‬וכמו שה‬ ‫וכתב דלא מיבעיא היכא דשכיחי רוצחי הוי כמו‬
‫באו לכא הביאו עמה ג"כ איש אחד לש והכוהו‬ ‫ככר ביד תינוק שדרכו לפרר‪ ,‬וכמו קבר א א נמצא‬
‫נפש שמה‪ ,‬דודאי מביאת הרוצחי שמה אי לומר‬ ‫עכשיו רקב עצמות אמרינ זהו שנאבד‪ ,‬שדרכו של‬
‫שה הביאו עמה האיש הנרצח‪ .‬וג א"ל דכמו‬ ‫קבר להרקיב וה"נ דשכיחי רוצחי בעוה"ר‪ ,‬אלא‬
‫שהרוצחי באו ש כ בא איש אחר לש ‪ ,‬דשאני‬ ‫אפילו בעלמא כה"ג שנאבד זכרו זמ רב ויש עוד‬
‫רוצחי דניידי ועבידי דמשתמשי בצידי דרכי'‬ ‫כמה אומדנו' דמוכח‪ ,‬שפיר יש לסמו אהנ"ל עכ"ל‪.‬‬
‫ומיטמרי מאינשי‪ .‬וא"כ כיו שההריגה באד חי‬ ‫ועיי בספרי בתשובה בסי' ל"ב שכתבתי ג"כ שי"ל‬
‫נעשית ודאי במקו הזה והאיש הזה הי' כא ‪ ,‬בודאי‬ ‫א שעכשיו נמצא מת‪ ,‬כיו שהאד מעותד למות‬
‫אי לנו לתלות שאיש אחר בא לכא והרגוהו כא ‪,‬‬ ‫וחזקה עשוי' להשתנות היא דמי לתינוק שדרכו‬
‫דכיו שאנו דני במי שעשה המעשה אנו תולי‬
‫שנעשה בזה שאבד שהי' במקו הזה ודאי ולא‬ ‫לפרר‪ ,‬וע"ש מ"ש בזה‪.‬‬
‫באחר‪ .‬ודמי ממש לקבר שאבד שא חרשו השדה‬
‫ומצאו קבר חרוש‪ ,‬אמרינ שהחרישה שנעשית בקבר‬ ‫‡‪ Í‬עתה נתיישבתי קצת בדבר‪ ,‬וראיתי דשפיר קאמר‬
‫הזה הוא בקבר שאבד‪ ,‬ומה"ת לתלות דקבר בה נמי‬
‫אחרינא לפי שמצאנו אותו עתה חרוש‪ ,‬דפשיטא‬ ‫הש"י דה דקבר שאבד הוי סייעתא לדי‬
‫דמעשה החרישה אינו מגרע חזקת זה שאבד זה‬ ‫המבי"ט היכא שנמצא הרוג בדר שידענו שזה הי'‬
‫שנמצא כלל‪ ,‬כיו שמעשה החרישה מידינו היתה‬ ‫ש אמרינ זהו שאבד‪ ,‬דודאי מיירי שהדר הזה לא‬
‫זאת ואינה סיבה הגורמת לתלות באחר יותר מבזה‪.‬‬ ‫שכיחי רובא דעלמא דהת וכמ"ש בתשובה‪.‬‬
‫וה"ה לעני הריגה א ראינו מרחוק שלסטי הורגי‬ ‫)והבאתי ש לשו המד"ר ויצא יעקב וכי יעקב‬
‫איש א' בבית שידענו שהי' ש ראוב ושוב ראינו‬ ‫בלבד יצא והלא כמה חמרי וגמלי יצאו‪ .‬והעני‬
‫ש ההרוג מוטל‪ ,‬ותולי שמעשה הריגת הלסטי‬ ‫נ"ל כי לשו הליכה בא על הנעתק ממקו זה למקו‬
‫נעשה בראוב שידוע לנו שהי' שמה‪ ,‬שאי סיבת‬ ‫אחר בקלות בלי הרגש‪ ,‬ויציאה נאמר כשהוא בקושי‬
‫ההריגה גורמת לנו לתלות באחר יותר מבראוב ‪ ,‬כיו‬ ‫יותר והוא בא בהרגשה‪ .‬וקשיא לי' דהו"ל למנקט‬
‫דלא שכיח כ"כ שיבואו אחרי' שמה‪ .‬משא"כ בככר‬ ‫בקצרה ‪ ÍÏÈÂ‬יעקב מבאר שבע ויל חרנה‪ ,‬ומדנקט‬
‫שנמצא פירורי ‪ ,‬כיו שאי דרכו של אד לפרר וע"כ‬ ‫לשו יציאה מתחילה ואח"כ הליכה מורה שהיציאה‬
‫לומר שהתינוק או עכבר באו לש ופררוהו‪ ,‬טפי יש‬ ‫הי' מורגשת‪ ,‬וע"ז קאמר והלא הרבה חמרי וגמלי‬
‫לתלות שה עצמ הביאו עמה ככר ופררוהו או‬ ‫יצאו ומצד ריבוי האנשי היוצאי יש הרגשה יותר‪,‬‬
‫שאד אחד בא שמה והביא לש פירורי מעלמא‬ ‫אבל מצד יציאת יעקב לבד מה הרגש יש בדבר דנקט‬
‫והככר הזה נשאר בחזקת שלימותו בבית הזה‬ ‫לשו יציאה‪ .‬ולכ אמר מגיד ל שיציאת הצדיק‬
‫כבראשונה‪ .‬וא"ל דג כא נימא הכי כיו שמעשה‬ ‫עושה רוש ולכ קאמר ‪Ú·˘ ¯‡·Ó ·˜ÚÈ ‡ˆÈÂ‬‬
‫הפירור בככר ר"ל שעשאו פירורי ‪ ,‬וכיו דמספקא‬ ‫שהעיר באר שבע היתה מורגשת הרבה שהצדיק‬
‫ל א בככר זה או באחר‪ ,‬יש לתלות בככר הזה‪ .‬ז"א‬ ‫יוצא ממנו‪ ,‬אבל הוא לעצמו ‪ ÍÏÈÂ‬חרנה לא הי' לו‬
‫דהכא אי הדבר מבורר שהשנוי שלט במקו הזה‬ ‫הרגש בדבר שיוצא מבית אביו‪ ,‬אחרי כי מצות אביו‬
‫דאימא מעלמא הובאו הפירורי לכא ‪ ,‬וכא לא‬ ‫ואמו עליו ללכת שמה הי' הנקל לכתו שמה‬
‫נשתנו מכמות שהיו‪ .‬וג דא נימא שהשינוי נעשה‬ ‫כנלענ"ד(‪ .‬וכ בזה א הי' דר סלולה ומעבר לרבי'‬
‫במקו הזה וע"כ שנכנס לש תינוק או עכבר‬ ‫אי מקו לומר שיש לתלות שזה הוא שהי' כא כיו‬
‫מעלמא‪ ,‬כמו כ י"ל שהביאו עמה ככר מעלמא‬ ‫דרובא דעלמא שכיחי הכא‪ ,‬אלא ודאי מיירי בדוכתא‬
‫שפררוהו והככר הנאבד לא חלו בו ידי ‪ ,‬דכמו‬ ‫דלא שכיחי שיירתא דאזלי הת ‪ ,‬ולכ כיו שזה הי'‬
‫שע"כ נכנסו תינוק או עכבר לש כמו כ י"ל שהי'‬ ‫כא ונאבד שפיר מדמינ לה לקבר שאבד‪ .‬ואע"פ‬
‫ככר בפיה ‪ .‬אבל בהרוג אע"פ שהרוצחי' באו‬ ‫שכא נמצא העני בשינוי מעיקרא חי והשתא הרוג‬
‫לית ל בה‪ ,‬שהרי אי לנו לדו על מעשה ההריגה‬
‫א נעשה במקו הזה א לא‪ ,‬שבודאי נעשה כא‬
‫במקו הזה מעשה הריגה באד חי שהרי הדברי‬