Page 627 - 4
P. 627
Ì˙Áלסימ נב נד ÊÙ˜˙ ¯ÙÂÒ
קושיא כ"כ ,א מהא דקאמר הת לחד מ"ד שהעביר למקו הזה ,מ"מ א"ל שהביאו איש חי עמה
הכרת פניה דכתיב הכרת פניה ענתה ב ,איכא והרגוהו שמה או הובא לש הרוג מעלמא ,ולכ
למידק דלר"ת אכתי מהני ע"י ט"ע בגו .ועיי שפיר י"ל דאע"פ שעתה הוא הרוג אמרינ דמעשה
בפירוש קרב העדה בתוספותיו שנראה דאשתמיט ההריגה נעשית בזה שידוע שהי' כא ולא באחר כיו
מיני' במ"כ דברי המרדכי בזה שלא הזכיר כלל. דלא שכיח רובא דעלמא הת .והמעיי בדברי הש"ס
ריש נדה )ד ,א( בהא דכל הטמאות כשעת מציאת
˘"ÓÂעוד הגאו הנ"ל דהול"ל שהפשיטו החללי ובמקו מציאת וביארתי על נכו בספרי ימצא
שהדברי נכוני' ,דטעמא רבא איכא לחלק בי זה
ושוב לא הי' ניכרי בט"ע בגו בלי הראש, לההיא דככר שנמצא פרורי ,ובההיא דתרי יצחק,
דמסתבר דבאד ערו' אי הכרה בגו .לענ"ד צ"ע, וכ בהא דפסתא דידא דשדיא ,וכ בעני גט שאבד
דא"כ עדיי הי' לה תקנה להלביש אות מחלצו' שכתב הרמב" חזקה זהו שאבד כו' ,כבר באתי
בארוכה בעזה"י בספרי )ב"א אה"ע סי' יא( ואי
בכדי להכיר .
פנאי לחזור עליה כעת.
¯˜ÈÚ·Âקושיית הר"י ,העיקר כמ"ש הר"י בתירו
‰ ‰Âהמרדכי )יבמות סי' פג( כתב בש ר"י דקשיא
כ' דאיכא דנתפחי כו' ור"ל דודאי לא הי'
הכוונה שלא יוכר שו א' מה ,רק שעל הרוב אחר לי' על ר"ת מהירושלמי )פט"ז ה"ג( דדריש
ג' ימי' מתקלקל צורתו ,וכדמייתי ש בירושלמי קרא דכתיב גבי אבי' ב רחבע ויכה בה אבי' ועמו
אהא מקרא וזריתי על פניכ כו' ואינו ניכר כלל, מכה רבה שהושיב עליה שומרי ג' ימי' ,דמה
ומ"מ א ניכר ,שפיר יכולי להעיד עליו .ולא רחוקה הועיל בזה דהא מ"מ מהני הכרה בט"ע .והגאו נ"י
היא מדעת הרשב"א )חי' יבמות קכא ד"ה הא( כתב להוכיח מזה דלר"ת הכרה בגו לחוד מהני
שכתב בספק ג' ימי' ]כו'[ ואיכא למימר כיו דאל"כ הו"ל לומר שהיו חתוכי הראש כדר הרוגי
שמכירי אותו ואי אנו יודעי א נתפח א לא וא מלחמה) .ומ"ש לפרש דהירושלמי מוכיח מדכתיב
נשתנ' צורתו א לא ,מסתמא כיו שבדקוהו מכה רבה דמלבד שהפיל חללי ת"ק אל הי' ש
והכירוהו בט"ע חזקה זהו הוא אלא שחששו חכמי' מכה יתירה .לדידי חזי לי דדריש מדכתיב ויכו בה
שמא יתפח ונשתנ' צורתו לפי שרוב מתי' משתני' אבי' ועמו כו' ,משמע שאבי' בעצמו הכה בה ג"כ
אחר שלשה ]כו'[ ,הו"ל ספיקא בחששא דרבנ מכה רבה והיינו שהושיב שומרי' כו'( .ולענ"ד צ"ע
ולקולא עכ"ל .ור"ת ס"ל דאפילו מדרבנ לא החמירו די"ל דרוב הרוגי מלחמה לאו חתוכי הראש נינהו
בכה"ג שניכר בט"ע שזהו הוא ,ומ"מ על הרוב וכדאמרינ דמחו לי' בגירא כו' ,וג במכת חרב
משתני' לאחר שלשה ולכ אבי' שביקש לעגנ אמרינ ידקר בחרב וכ אמר חרב תבא בלב ,וג
דאבי' ב רחבע ועמו המה שבט יהודה נושקי רומי
הושיב משמרו' כו'. קשת כדאמרינ )ע"ז כה ,א( ,אהא דללמד את בני
יהודה קשת היכא רמיזא דכתיב יד בעור אויבי
˘"ÓÂהגאב"ד הנ"ל דמשמעות הקרא דאבי' עשה ואפשר דכיו דכתיב ויפילו מה חללי ,איכא
למשמע דהיינו חתוכי הראש) ,כדאמרינ (
כדי במה שרצה לעגנ כדי למעט שונאיו, ]כדפרש"י[ בסוטה פרק עגלה ערופה )מה ,ב(
א מי התיר לו לנוול כו' .הנה במדרש רבה )דראב"י אומר דמודדי מצוארו דכתיב לתת אות
בראשית )פר' סה( קאמר שאבי' ניג ונענש ע"י אל צוארי חלל רשעי ופרש"י( ד"ה חלל ,דחלל
שהעביר הכרת פניה של ישראל כו' .ונראה שא משמע בכלי ברזל כמי חרב .ומ"מ אי הכרח כ"כ
שבירושלמי לא קאמר הכי ,מ"מ ג ש הכוונה כ , דהת נמי א הומת במיתה אחרת חלל קרי לי',
אלא שלפי שש קאי על המשנה דמיירי לעני הכרת ודוקא חנוק ותלוי באיל אי מביאי ע"ש ,וג
פני' אקדמי' ברישא ,ומ"מ ג זה הטע למה ניג בשאול שנפל על חרבו חלל קרי לי' וכה"ג טובא,
)א בחולי ד קכ"א לעני הכשר ,כתב רש"י דחלל
אבי' ,וקצרתי. מיקרי גיסטרא בצואר כדאמרינ בסוטה כו' ,ועיי
ש בחולי בתוספ' ד ל"ה ע"ב שהביאו דברי רש"י
Ô‡˙‡„Âעלה בנ"ד קשה לסמו בזה על שיטת ר"ת בזה ,וקצרתי( .ובאמת מהא דהושיב משמרות אי
אע"פ שמהרי"ק כתב במקו עיגו להקל,
דהא רבי וגדולי חולקי וכ"כ הגאב"ד הנ"ל.
ולעני חשש שהוא אחר ג' ימי ,י"ל שיצאנו מידי
ספק דאורייתא לפי מ"ש הרשב"א שי"ל דשמא
נתפח חששא דרבנ הוא .אבל לעני לסמו על
משמעו' דברי ר"ת דמהני הכרה בט"ע בגו לבד
