Page 628 - 4
P. 628
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙˜ÁÙ
וכתבי הפאס שלה ,בצירו ההכרה בט"ע בגו בלא הכרת פרצו פני' ,פשיטא שלדעת הגדולי
שהועד מפי שני עדי' דודאי מידק דייקי ואמרי שה החולקי לא מהני הכרה בגו בט"ע מדאורייתא,
הנה מיכאל וישעי' מפאלאנקע ,וכיו שידוע שאי וכדמשמע בירושלמי דקאמר שהעבירד הכרת פניה .
ש מיכאל אחר רק על בעל האשה הזאת המה ומכ"ש לפי מ"ש הגאב"ד הנ"ל דלא מסתבר שיהי'
מעידי' ,נראה דלכ"ע אתתא שריא לאינסובי לעלמא. הכרה בט"ע בגו כשהוא ערו ,א"כ נפל הכרה
ובפרט לפי מ"ש הגאו הנ"ל דכיו שנמצאו כתבי בט"ע בגו בבירא ,דכיו שנאמר שאינו ניכר אלא
פאס שלה על העגלה ,אי אד מחלי פאס שלו דר מלבוש הרי אי הט"ע שוה ,שהמכיר אותו
ונותנו לאחר ומסכ עצמו ,דבאותה מדינה הוא סמו כשהוא לבוש בבגד עליו אי לו ט"ע בבגד תחתו ,
לספר דאר טורקיא שש סכנה גדולה ליסע בלא וכ ישתנה בי לבושי כבוד לבגדי' הצואי וכיוצא.
פאס ,ולא שכיחא שישכח הפאס וגרע טפי מכיס ואמנ העיקר בזה שיש לסמו להתיר ע"י שהוכרו
וארנקי כו' .הג שקצת צ"ע שי"ל שאלו נסעו מזה כל הבגדי בט"ע ,ויש בה ג"כ כלי דלא מושלי
למקו שה חפשי בלא פאס ,וכשהשכירו העגלה ובפרט כתבי פאסי שלה ,ויפה כתב הגאו מהר"מ
והסוס לאחרי' נתנו לה פאס שלה ג"כ .א באמת שי' שאי לחוש שמא בא העגלה ליד שוללי ומכרו
נראה דאי לחוש לזה ,דודאי בכל המדינה מחזיקי לאחרי ,וג אי לחוש שהבח' ישעי' השכיר העגלה
איסור ממקו למקו ללכת בלא פאס ,אלא שסמו והסוס לאחרי' וג השאילו ומכרו לה הבגדי' ,שא
לספר הוא חמור יותר ,וכיו שידענו שהי' בדעת שההכרה בט"ע בגו אינו מועלת להתיר ,מ"מ חזי
ללכת בדר הזה מסתמא לא הסבו לכת למקו אחר לאצטרופי לט"ע דכלי דלא ניחוש לשאלה,
לגמרי וע"ד שלא לחזור לכא .וג כי אומדנא דפשיטא דכה"ג לומר דאתרמי ששאלו והשכירו
דמוכח שסמו לספר שסכנה ללכת בלא פאס ,בלי לאנשי שהי' לה ט"ע בגו כצלמ ותואר ,
ספק שסכנה יותר להחזיק לעצמו פאס של אחר ובפרט לפי המבואר בגב"ע שאנשי פיאזעני נקראו
ולעשות שקר בנפשו ,ואי ספק שזה הפאס הוא של מהמושל לאמר שנמצאו שני יהודי מעיר הרוגי
האנשי הללו ונכתב על שמ ולא נמסרו לאחר כלל, והמה באו ומיד ענו ואמרו שאינ מעיר רק המה
וג אי לחוש לשכחה .וכבר הארכתי בתשובה מיכאל וישעי' מעיר פאלענקע ,וכ הגידו ג"כ אנשי
ליישב מה שהקילו בתשובו' ע"פ כתבי פאסי וכיוצא פלאנקע כשראו מרחוק כו' ,כאשר בא ברוב עני
שנמצאו בבגדי ,דא ניחוש לשאלה שמא שאל בגב"ע ,פשיטא שא"ל בזה חשש שאלה ואתרמויי
הבגד ושכח הפאס בתוכו וכמ"ש רש"י לעני שליח אתרמי ,ובשאלה דיחיד כי האי אי ספק דאי בית
הגט ,והארכתי בזה ע"ש בשו"ת ב"א אה"ע סימ לח.
מיחוש כלל.
Ì‚Âבנידו שנמצאו ההרוגי' סמו להעגלה שהי'
ÔÈ Ú·Âמה שמחמיר הב"ש בנמצא ארנקי סמו לו
עליו קצת מלבושי העליוני' ע כתבי הפאסי ,
כתב הגאב"ד הנ"ל טע לשבח ,דא הב"ש דמדמי שמדמה לי' לכלי ולפניו פירות ,כתבתי בזה
לכלי ולפניו פירות מודה בזה דהו"ל כמקצת פירות בכמה תשובו' ,ועיי בתשוב' סי' קל"ו ]עמ' כ"ז מ[
בכלי ומקצת חו לכלי שפירש"י שהדבר מוכיח שכתבתי בכוונת הב"ש וש בארתי דהיכא שנמצא
דהנ ע"ג קרקע דהנ נינהו כו' .ועוד יש לי ת"ל במקו שאי רגל אד מצוי כ"כ וה כלי דלא
להוסי כמה סניפי' אשר בעני הזה מצטרפי להיתר מושלי ג הב"ש מודה ,ולפי שאי בהמ"ד בלא
ומקצת ימצאו בספרי בעזה"י .א אחרי שיש די חידוש אימא בה מלתא ,דלכאורה מדברי התו'
והותר באלה הדברי אשר דבר משה ספרא רבא בגיטי ד כ"ח או שמצאו בי כליו בביתו ,אע"פ
דאורייתא הגאו הנ"ל ,כי קרוב המתיר כמצותו שרבי' מצויי בביתו כו' ,שאי לחוש שמא הביאו
וברצונו העמדתי להררי עוז ההיתר אשר יצא מפה אחר לש .ומשמע מדבריה דא לא נמצא בביתו
קדוש ,אחרי רואי כי חפ בי להיות תומ וסועד על אע"פ שנמצא בי כליו ,חיישינ דמעלמא אתי.
דר יהודה ועוד לקרא ,ראיתי עצמי מחויב בדבר וראיתי בפ"י שכתב על דברי תוספ' אילו לחלק בי
לעשות כרצו איש קדוש ה' מכובד ,ושלחתי את ידי כלי ולפניו פירות) .עיי בתשובה מק' דובנא ]לעיל
להיות מסכי הול על דברת הגאו הנ"ל להתיר סי' ה' עמ' ט ד"ה והנה בעני הבגדי [ עד תיבת דאילו
האשה אשת מיכאל כ הי"ד מפאלענקע לאינסובי
לעלמא ברשות ב"ד ,וצור ישראל יאיר עיני במאור הבגדי' הי' הוא לבוש בה ]בסו עמ' י[(.
Î"‡Âבנ"ד נראה ,דודאי הכרה בט"ע במלבושי'
שהיו לבושי וג באות המונחי על העגלה
