Page 633 - 4
P. 633
‚ˆ˜˙ ¯ÙÂÒ לסימ סא Ì˙Á
על הבריי' דשני ת"ח בד קט"ו לא קשה דהת ג"כ סימני ,ולפי מה שכתבתי לעיל הקושי' חזקה
אשמעינ דעד א' מהני: יותר דהא הפשיטות של הרי" היא דלא חיישינ
למשקר וא"כ כיו שיש רק ס"א כבר יצאה מחזקת
ÔȇÂלהקשות דהא בלא"ה סוגיא דדגלת ע"כ מיירי א"א ואז ע"א נאמ באיסורי וא"צ לחזקת דדייקה
שלה ,וראיתי בשו"ת נב"י שתיר דע"כ לא מיירי
בס"א ,דאל"כ הול"ל בדאמרו קברתיו כמ"ש בהכי דאל"כ מאי פרי הת אינהו דעביד כמא
הרי" גבי ע"א במלחמה דצ"ל קברתיו דאל"כ אמרי דלמא לעול ריב"ב לחומרא פליג ואפ"ה עבוד
בדדמי ,וכ"כ הרמב" דבמשאל"ס בעינ נמי שפיר משו הסימני ,וכוונתו לפימ"ש בח"מ ס"ק
קברתיו ,וא"ל דבאמת ס"ל להרי דבמשאל"ס לא נ"ה בשו"ת שהביא קושי' הרשב"א על ר"ת דס"ל
בעינ קברתיו וחולק בזה על הרמב" וכ נראה קצת כשכל הגו של מעידי ג"כ אחר ג' ימי א"כ מ"ב
מלשונו דלא הזכיר קברתיו רק בע"א במלחמה ולא אינהו דעבוד כמא דלמא מיירי בגופו של ,ותיר
במשאל"ס ז"א דא"כ הו"ל לפשוט מההיא דדגלת הח"מ דא"כ אכתי קשה לדיד נמי דלמא היו ש
דגבי ע"א במלחמה נמי לא בעי' קברתיו ,באמת לזה סימני מובהקי ביותר אע"כ משו דהמעשה שהי'
אפי' סימני לא מהני דהא קברתיו מהני לעני החשש בימי האמורי אינהו קי להו האי הי' המעשה כו'
א מת בוודאי וסימני מעידי לעני החשש דשמא ע"ש וזה כוונת הנב"י ג"כ בזה ואני שמעתי ולא
אינו זה שנטבע ,וע"כ צ"ל דס"ל להרי" דהא אבי דעדיי הקושי' במק"ע די"ל דלעול מיירי
דקאמר אסקינהו קמ הוי כמו קברתיו ,וכמ"ש בס"א ומ"מ פרי שפיר אינהו דעביד כמא כיו
הרמ"א בסעי' נ' ובאחרוני ש די הזזה ממקו דס"א לא מהני כדאי' במתני' להדיא אעפ"י שיש
למקו וכדומה דידוע לו שמת וודאי א"צ קברתיו: סימני בגופו כו' ולפי הס"ד דהת מי יש לה ג"כ
די ג' ימי כמו ביבשה דאי מעידי אחר ג"י ואי
Ê"ÈÙÚÂנ"ל ליישב היטב קושי' הרא"ש וש"פ על כא טב"ע ,אבל על הרי" שפיר קשה דלמאי דמסיק
הת מיא מצמת צמתי ומהני הטב"ע בדלא אשתהי
הראב"ד דפסק בע"א במלחמה לא בעינ א"נ דלמא היו ג"כ ס"א ומש"ה אי חשש לשמא
קברתיו ,ודייק לה מההיא עובדא דטבע חסא ואזלה משקר א באמת על הרי" יש ליישב קושי' זו די"ל
ואנסיבה ולא אפקו' משו דהוי משאל"ס מכלל דס"ל להרי" דמדקאמר הת והני מילי דחזיו'
דבמי שיש לה סו אפי' לכתחלה כו' ע"ש בשעתו' כו' ואי ס"ד דצרי נמי סימני אמצעיי
בהרא"ש ד קט"ו שתמה עלי' דהיכי מדמה לה כרח הו"ל לפרש כיו דנחית להשמיענו די הטביעה
להדדי הא במי שיש לה סו כיו שעומד ורואה במשאל"ס ,ועל כרח דבזה לחוד סגי בי לעני דלא
כל סביבו וודאי מת ולא דמי למלחמה ע"ש וצריכי משקר בי לעני דאינו אומר בדדמי ,אמנ על
למשכוני נפשי ליישב דברי קדשו שחלילה להשוות הרא"ש הקושי' במ"ע דהא הרא"ש ע"כ לא ירד
למאור של ישראל כטועה בדבר פשוט ,וע"כ נ"ל לדקדק בכ דא"כ אכתי קשה דהו"ל לפרש דמיירי
דוודאי הראב"ד לא מדמי לי' למשיל"ס ושהה עד בלא ראה הטביעה וא"כ הדק"ל דלמא מיירי בס"א
שתצא נפשו דא"כ הי' מותר ממ"נ דא אותו שנטבע והאי הסכי ע הרי" דהאבעיא אפשטא מההוא
הוא שעלה הרי מת לפנינו וא אינו זה הרי נטבע דדגלת ,אע"כ דס"ל דס"א וטב"ע לא מצטרפי ולא
ושהה עד שת"נ וודאי מת ,אבל הנלפענ"ד דהראב"ד
מדמי לי' למשיל"ס והועלה ולא שהה עד שת"נ מהני לעני ראו הטביעה:
והוא ממש דומיא דמשאל"ס ומלחמה ,וביאור דבריו
דבשאל"ס והועלה יש עדיי ב' חששות הא' דשמא ‚ Ìדברי הח"מ הנ"ל במה שהשיב על קושי'
אינו זה שנטבע דגלי אשפלי' ויצא ממקו רחוק,
והב' אפי' א הוא זה מ"מ שמא עדיי לא מת רק הרשב"א הנ"ל לא ברירו לי דוודאי בלא"ה נמי
נתעל מכח המי שנכנסו בו והא דקמ בנידו דיד ליכא למימר דמיירי הת בס"מ דאכ"ק מאי קמ"ל
שהנער מנח מענדל כאשר פלטוהו המי שכב בהאי עובדא דרבא דאנסיבה לדביתהו כו' הא כבר
כשעה חדא עד ששבה נפשו עליו ,וחילוק זה מצאתי אשמעי' רבא די זה לעיל בד ק"כ ללישנא בתרא
ג"כ בנב"י והנאני שכוונתי לדבריו ,והנה לעני דקאמר הכא בשומא סימ מובהק קמפלגי כו'
החשש הראשו מהני חזינהו בשערי' או סימני לכ"ח שמעינ מינה דלכ"ע סימ מובהק מהני ,אלא על ר"ת
כדאית לי' ולהחשש הב' צרי לומר קברתיו ,אמנ מקשה הרשב"א שפיר דלמא היא גופה אשמעיני
במי שיש לה סו אי כא רק חשש הב' דכיו רבא דכשפרצו פני קיי מעידי אפי' אחר ג"י ,וג
שהועלה קוד שיעור שת"נ שמא עדיי לא מת ,אבל
