Page 638 - 4
P. 638
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙˜ˆÁ
˘"ÓÂלהחליט לדינ' כיו שהי' כבר בידה לסבלונות התנאי אבל בג"ד מהני וג לפו ס"ד ידעי' הכי
ולק"מ ,היוצ' מכל זה בנ"ד א"א לומר היתר הנ"ל
שוב לא מהני קידושי באתרא דהדר' דל"ש במה שמגלה דעתו באמירתו בעלמ' שהוא למד או
דאשה מחמדת דכבר בידה להתקשט ול"ח עשיר דא"ז מקרי ג"ד רק על האשה בעי ג"ד לבטל
שמקדשה בע"ה שיהי' לה לחלוטי כיי דבכה"ג הקדושי ,ועוד כיו דקיימ"ל כרב בקדשה ע"ת
צריכה שומא לד"ה עכת"ד ,ואכתי יש לפקפק לשיטת וכנס"ת אחולי אחול לתנאי' ועיי בכתובות ד ע"ד
הרא"ש בש ר"ת דווק' בחמשי ול"ש חמשי אבל ולא עדי ג"ד מתנאי גמור מש"ה בעי לאתנויי בש"ק
בכ"ד מקודשת ,וה"נ לא אמר כלו ומקדשה בכ"ד דווקא דאל"כ כיו דעשה מעשה ולא התנה בשעת
וא"צ שומ' ומקדשה בפרוטה של ע"ה זו וכמו גמר קידושי ומכר אחולי אחיל כמ"ש תוס' ש וה"נ
במקדשה להאשה בהנאת מחילת מלוה ובהרוחת זמ
דש"פ הוא ומקודשת בו ובזה א"צ שומא גבי האשה הכא.
כדאי' בפ"ק דקדושי ובזה ל"ש דאי האשה סמכה
דעתה דאיהי ידעה שתת ש"פ להיות בידה לחלוטי ˘"ÓÂלה"ר מדברי תוס' בכתובו' ק"ט דפשט לו
כמו בע"מ שאדבר עלי לשלטו וכדומה ונופל לומר
הרגל ע"כ לא הוי תנאי ממש דא"כ נתבטלו
בנדו בזה לד"ה מקודשת. קידושי וע"כ אומדנ' לא מהני מ"ט חשב עד
שתלבי ראשה והלא יתבטלו הקדושי עכ"ל דבריו
˘"ÓÂעוד לבטל הני קידושי משו דה"ל טלי תמוהי דניהו דפשט לו הרגל מ"מ הרי לא התנה רק
לית לו וכ נת לו לבסו מקודשת למפרע דקיימ"ל
קדושי מע"ג קרקע כו' לא ידעתי האי נופל ע"מ כאומר מעכשיו דמי כמו באמר לאשה האמ"ל
להתיר מטע זה דהרי אמר חי טהזע מיהר דע רינג ע"מ שתת לי ר' זוז דקיימ"ל כר"ה והוא ית כדאי'
מ חוכר בי א מקדש ,אלמא דנת לה עכשו בקידושי ד ס' וא"כ שפיר יוכל לעגנה ותשב עד
הטבעת א"כ כיו שבטל ממנה וחזר ונת לה הוי שתלבי ראשה אבל א"י לבטל הקדושי כלל רק
נתינה מידו לידה ול"ה טלי קדושי מעג"ק ,דהרי לא צרי לית בשעת נשואי אבל ע"ז ל"ה עיקר התנאי
סיפר מעשה שעשה כבר דלדברי מעלתו הרב נר"ו רק על נתינת המעות גופי' והרי כל ימי חייו יכול
הי' הנתינה בי"ט דשבועות בשביל סבלונות וע"כ
מקדש מקדש והוי נתינה מחדש בש"ק דאי על מעשה לית ונתקיי התנאי.
שעבר ל"ה לומר בלשו עתיד רק בלשו עבר ומאי
˘"ÓÂעכ"פ נקטי' מהכא בנות סת לית די ולית
שיי דבר זה לעלי מעג"ק.
דיי שיהי' לקידושי אלא או לפקדו או
¯·ÏÂמ די נראה דלש"ל טלי גיטי מעג"ק רק למתנה ולמשודכת לכ"ע אליבא דרשב"א דהוי
בתורת סבלונו' עכ"ל ,ק' דהרי דעת הרשב"א להר"
היכי דלא בא מתחילה לידה מידו הבעל כמו והמשל"מ דל"ה רק בתורת הלואה ולא סברי חילוק
בנטלה האשה מעצמה או הניחה מעצמה עג"ק של פר"מ נר"ו אלא דאפ"ה א"מ דקיימ"ל המקדש
שנתבטל מעשה הנתינה ע"י הבעל משא"כ היכי דבא במלוה א"מ ,וכ מ"ש דאמר תו וויוצגעבע אינו
מתחילה מדיד' לדידה אע"ג דלא בא לידה בתורת לשו פקדו רק מתנה לכאורה משמע מדהזמי העד
קידושי כיו דלא נתבטל נתינה ראשונה עפ"י בעלה מתכוו לקדושי ומיד ולא אאחר מיתה וגרושי אלא
אפ"ה מהני אח"כ הקידושי כמו בכנסי שט"ח וחזר מצטר ע אחר שהזמי כבר וכאשר קידשה אח"כ
וא"ל ה"ז גיטי דל"ל די שומר בשטר ואפ"ה מהני והי' ש עוד א' במעמד הנ"ל ,א"כ בכה"ג אפשר
וכ"כ מהרי"ל בתשו' ש בהדי' וה"ט דליפת' ד"ה מודי דלאו למתנה רק לקדשה מתכוי ואפי'
דמקודשת בד' זוזי דאית בה וכ"כ הב"ש רסי' למ"ד
וראי' לזה דבכתובות ד ע"ג ע"א תמהו תוס' מאי במשודכת.
מהני אחיל לתנאה כיו דנתבטלו הקדושי ,ואמרתי
לישב באשר לפירש"י דחוששי לסבלונות דל"ח ˘"ÓÂבש מהרי"ק וכ"ש בי"ט דאסור לקדש
שמא קידשה כבר הכא מודה משו חזקה דאאעצ"ו
או תיבת ביאה וודאי קדשה כבר דקיימ"ל באה"ע סי' ומתנה מותר כדאית' במתני' ספ"ק דביצה
נ' מי שמקדש ע"ת ול"נ התנאי צריכה לחזור הדמי' קש' הלא המג"א בא"ח סי' ש"ו ס"ק ט"ו הביא בש
וא"כ מה שקיבלה צריכה לחזור וקיימ"ל המקדש המרדכי דמתנה אסור בשבת וי"ט א לא לצור
בפקדו ונמצ' שנגנב או נאבד א נשתייר ש"פ מצוה ועכצ"ל ש"ה דה לצור המועד כדקתני אבל
מקודשת וה"נ מקודשת דוודאי נשתייר ש"פ ובה הנאת קשוט לאו צור י"ט נינהו אלא עכשיו ל"ח
לקידושי כיו דדר לית למשודכת מתנות כמו
שכתב פר"מ בש מהרי"ט ומהר"ש יפה.
