Page 640 - 4
P. 640
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯
„Ù ÔÓÈÒÏ [„È
שא אזכה מ השמי לחזור את העיו שנית בכל ‰ ‰Âכבר נשאלה שאלה זאת מאת כבוד הרב הגאו
הדברי הנכתבי בקונטרס הלז וכאשר בדעתי
ברצות ה' ועל סמ זה כתבתי כל הדברי ככתב האמתי המפורסי ‚¯Â·˘Ú¯Ù '˜„ „"·‡‰
בקונטרס הלז אז אבינה מה שיש להשיג ולהתווכח ‰"‰ÏÊומאת כבוד הרב הגאו האב"ד דק' סאנטי
ע הרבני הנ"ל בעני הלז גלל כ הצרכתי להעתיק ומאת כבוד הרב הגאו אב"ד דק"ק זבארוב ולא
כל דברי שני התשובות הנ"ל אות באות כדי שיהי' מאתי נשאלה שאלה זאת מאת הרבני הנ"ל ואדרבא
נשאר למשמרת להתעלות על המכתב את הרשו לי הי' למורת רוח מה שנשאלה שאלה זו בפניה כי
הי' שלא בידיעתי כל עיקר ורק עשה זאת נבער מדעת
הנ"ל. אחי הבתולה המתקדשת הנ"ל שאינו מכיר את
מקומו שהוא אינו נחשב בכלל למד מופלג פה"ק
‰ ‰Âאחר העיו בשלשה תשובות הנ"ל היינו שהרב רק מלומדי למר הפשוט ולא הגיע להוראה בשו
אופ ומכ"ש לעמוד במקו גדולי א שהתבוננתי
הגאו האמתי המנו' המפורס האב"ד דק' על מקומו ואינו בגדר מעלה זו ליקח העטרה לעצמו
פרמשבורג כ' בזה שני תשובות ראשונה ושנית והרב להיות שואל כעני בפני מעלות הגדולי' אשר באר
הגאו מק' סנאטיע ג"כ כ' תשובה בזה וג אחר וסתמא דמילתא שהטעה אות בדברי' שקרי
הדקדוק בלשו הגב"ע שהוגבה פע ראשו בפני וכאשר מבואר בתו תשובתו של אחד מהגדולי
המתקדשת בלבד ועוד פע שנית בפני המקדש ע הנ"ל שאי אני רוצה להזדקק להוראה זאת או
המקודשת צרי לעיי מקוד בעניני הסתירות שיש אפשר שבדה לו מלבו באשר אני לא הייתי איזה
בי הגדות העדות שבראשונה לבי ההגדה שבפע שבועות שאז דווקא כיו את השעה בכדי שיוכל
שנית ·"Ù '˜„ ·¯‰ ˙·Â˘˙· ‰ ‰Âמבואר דתמה על לכתוב שנסעתי מכא לזמ מרובה כי זולת זה בודאי
הבד"צ דפ"ק שקיבלו את הגדות העדות שאמרו לא היו הגדולי הנ"ל משיבי לו שו תשובה א
בראשונה וג העדות שהגידו בפע שנית ושהוא שהחזיקו אותו בחזקת חכ השואל כי בודאי לא הי'
חת את הדי שהגדת העדות הראשו א שלא הי' עושי נגד רצוני ונגד דברי חז"ל שאמרו אתרא דמר
בפני המקדש אעפ"כ הועיל עדותו וממילא שאי הוא ומהראוי הי' שלא אזדקק להוראה זו וכ עלתה
בדבריה האחרוני כלו דכיו שהגיד שוב אינו במחשבה לפני בהשקפה ראשונה א בראותי שהנ"ל
חוזר ומגיד וכ' בזה טעמו ונימוקו ואינו מהצור העלה חרס בידו ושהרבני הנ"ל לא רצו לסמו על
לכפול הדברי כיו שכבר נעתקה תשובתו הראשונה דעת בלבד וכפי הנראה ממכתב שמו פניה עלי
לעיל אמנ לבבי לא כ ידמה דמה שהביא ראיה לכ בלתי הסכמתי לא הי' באפשרי שיהי' היתר
לדבריו מתשובות אלשי סי' ק"ד אינה ראי' כלל לבתולה הנ"ל ע"כ הוכרחתי לעבור על דעתי כי
ושאדרבא מדברי האלשי משמע להיפו דהרי לא בודאי עלי מוטל על ההוראה זו חזרתי ואמרתי
כתב הגאו האלשי ש רק כשהמקדש אומר לא שכאשר ימסור לי אחי הבתולה הנ"ל את תשובות
קדשתי' אז לא נחשב המקדש לבעל דבר כלל משו הגדולי הנ"ל אז אשימה עיני עליה ואז אדעה
דאז הדי שאנו דני רק א המתקדשת היא פנוי' או חוות דעתי בעני חמור הזה לכ כעת שכבר מסר לי
אשת איש ולכ ג המקדש יכול להעיד שהיא פנוי' אחי הבתולה את התשובות הנ"ל קיימתי הבטחתי
והא דיהי' להמקדש עי"ז היתר בקרובותי' מוכיח ש ושמתי עי עיוני רק בתשובת הרב הגאו המנו' מק'
האלשי בראיות דההיתר בקרובותי' לא משווי' לי' פ"ב ובתשובת הרב הגאו דק' סנאטיע כי מחמת
להמקדש נוגע בעדות וכ"ז כשהמקדש אומר לא רוב האריכות שבתשובת הרב הגאו מזאברוב
קדשתי' משא"כ כשהמקדש אמר קדשתי' הרי מבואר ושהאריכות הוא בעניני יתרי ושלא לצור בגו
ש באלשי במפורש דאילו הוי איפכא דהוי איהו העני של נ"ד לזאת לא רציתי להטריד עצמי בדבריו
קאמר קדשתי' ואתו סהדי ואמרו לא קדשת אותה הוי ולא שמתי עיוני כלל וכלל בדבריו וג מ שני
נוגע בעדות אבל השתא לאו לאסהודי עליו קאתי התשובות הנזכרי לא אזכיר כא רק הנצר לגו
העני וביתר דבריה א שיש לי לטייל עמ אריכות
אלא לאסהודי עלה כו' יעו"ש. וקצרות יהי' נשאר אצלי רשו במקו אחר בכדי
¯‡Â·Óמדבריו כשהמקדש אומר קדשתי' לאסהודי
עליו קאתי וא"כ הרי הוא הבעל דבר ממש
של הדי ושיי לגבי' והועד בבעליו ודצרי לקבל