Page 644 - 4
P. 644
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯„
ודחיקא לי מילתא לומר דלרווחא דמילתא כ' כ הקידושי מטע הראשו שלו בלבד וכמבואר
האלשי דאי זה דר הפוסקי' הראשוני' לחדש בדבריו מקוד משו דהוי הכחש' בפעולת הנתינ'
סברא חדש' כשאינו לצור לכ נ"ל דכונת האלשי ומייתי לי' מדברי הרמב" שכ' בפ"א מהל' עדות
דהרגיש שיש מקו לדחות זה ההיתר וכמו שהרגיש הל' ד' ומכלל החקירות יתר על השבעה השוות בכל
ג במהרי"ט ודכ' בס"ס ל"ח לאחר שכתב ההיתר כו' עד העידו שחילל שבת שואלי אותו איז' מלאכ'
הנ"ל בד"ה ונ"ל עוד שהכחש' כגו זו מבטלת עדות עשה כו' ושקיי"ל דאפי' בד"מ א הכחישו זא"ז
העדי' כו' .כ' אח"כ והוי יודע שהרא"ש ז"ל כ' בדרישות וחקירות עדות בטילה כו' וא"ל דכונת
בתשוב' כו' .וש בארתי דכשמכחישי עצמ בגופה האלשי משו דיש חולקי על דעת הרמב" בזה
של עדות כגו א' אומר מת על מטתו וא' אומר נהרג והוא דעת רש"י והראב"ד כמבואר בלח משנה וש
עדות בטילה כו' יעו"ש במהרי"ט וה דברי' תמוהי' בפ"א מהל' עדות הל' ד' הנ"ל די"ל דא"א לומר כ
וסותרי' לדברי הש"ע סי' י"ז סעי ט' דכ' המחבר כיו דדעת רש"י וראב"ד הוא כדביאר את דבריה'
א' אומר מת וא' אומר נהרג אע"פ שמכחישי' זא"ז בלח"מ הנ"ל דס"ל דדוקא שבע חקירות הנזכרי'
כו' הר"ז תנשא ובע"כ דכונת מהרי"ט דדעת תשובת במשנה בזמ ומקו ה חקירות וכל השאר ה
הרא"ש היא כ וכדברי הרמב" דהכחש' בגו בדיקות א"כ מה יועיל סברא זו שחידש האלשי
העדות מבטל העודת ודלא כמ"ש בחלקת מחוקק דההכחש' גורמת שינוי הדי במקו אחר אלא אפי'
באהע"ז סי' הנ"ל ס"ק י"ט דמדהביא הרא"ש א הי' הכחש' גורמת שינוי הדי במקו אחר אלא
בתשוב' הנ"ל על הכחש' א הי' הב בשעת קבורה אפי' א הי' הכחש' גורמת שינוי הדי באותו עובדא
אי לא דמביא ראי' מ א' אומר מת וא' אומר נהרג הנשאל בעצמו ג"כ לא נקראי' בכלל בדיקות לדעת
דבמשנ' ומדמי לה אהדדי ע"כ לא ס"ל כהרמב" רש"י והראב"ד וע"כ האלשי סמ עצמו דקיי"ל
יעו"ש היטב בח"מ ש ובב"ש ש ס"ק כ"ה ועכ"פ להלכ' פסוקה כדעת הרמב" מדפסק בש"ע ח"מ סי'
א נימא דא' אומר מת וא' אומר נהרג שוה לא' ל' באחד אומר חביות של יי וא' אומר חביות של
אומר חביות של יי וא' אומר שמ יהי' סתיר' לגו שמ דעדות בטילה בד"מ וכדמבואר בסמ"ע ש
ההיתר של נידו הקידושי מחמת הכחשת העדי' משו דפסק כדעת הרמב" וכמבואר בסמ"ע ש
דבטל העדות משו דהיא הלכ' פסוקה בש"מ ח"מ ס"ק ה' וס"ק ז' ובפרט בס"ק ט' דאפי' שבוע' א"צ
דבטל העדות כשיש הכחש' ביניה' בי יי לשמ נגד העד כו' משו דעדות בטל לגמרי א"כ כיו
ושא העד א' אינו זוקק לשבוע' כיו דהמחבר דלא הביא בש"ע שו מחלוקת בזה והשמיט כל
בעצמו לא ס"ל כ ופסק באה"ע סעי ט' הנ"ל דא עיקר דעת רש"י והראב"ד נקטיני כל עיקר רק כדעת
הכחש' שבגו העדות דא' אומר מת וא' אומר נהרג הרמב" וכדביאר הלח"מ את דבריו דיש לתר קו'
קיי העדות כעד אחד עכ"פ דמתירי את אשתו א הכ"מ דטפי עדי חקירות שכ' רבינו שה בגו
אמנ י"ל דהאלשי ס"ל כמ"ש הב"ש בס"ק כ"ה המעש' כיצד הי' כו' והמשנ' למל ג"כ כיו לסברא
הנ"ל בתירוצו הראשו דס"ל להמחבר דליכא זו שכ' הלח משנה בתירוצו לקו' הכ"מ וכ מבואר
פלוגתא כלל בי הרמב" להראב"ד ורק דהכחשה ככל הדברי' הת באלשי בעצמו בקיצור דכ' ועוד
דמת ונהרג דומ' להכחשה דמכח שחור או לב כו', דהוי בפעולת נתינות קדושי שהוא הפרש יותר
דג כא כיו שראה דאינו חי אינו מדקדק כ"כ מבחקירות ודרישות דהוי כמילתא דחו ממציאות
בסיבה מה מת כו' יעו"ש :והנה לכאורה הנה יש הקידושי דמש"ה לא הוצרכו בגמ' להזכיר הכחשה
עפ"ז ג"כ מקו לפקפק על בטול הקידושי ולומר בזו שהיא בסיגנו מעשה הקידושי כו' והוא משו
כיו דרואה העד דנתקדשה אינה מדקדק באיז' סיבה דסמ א"ע לפסוק כדעת הרמב" ודלא כדעת רש"י
נתקדשה וכמו לגבי מת ונהרג אול באמת הוא דבר וראב"ד א"כ שוב ל"ל להארי להזכיר עוד סברא
שאינו דבשלמא במת ונהרג דבשניה' משיאי את מחודשת וכתב ולא עוד אלא דמצינו הפרש מלשו
אשתו ש דוקא י"ל דאינו מדקדק העד בסיבה שמת ללשו זה כו' .ואע"ג דבהאי נידו לא שנא כו' .והיא
משא"כ כא לגבי קידושי דיש חילוקי דיני' בעניני סברא מחודשת לומר כיו דעכ"פ גרמה הכחשה
העדות הקידושי שפיר העד מדקדק באיז' סיבה השתנות באיזה די באיז' מקו א שלא בעני
נתקדש' כמו בחביות יי ושמ דצרי לדקדק בא הנשאל א בכא הוי הכחש' יתיר' ול"ל להארי
יצטר להחזיר חביות של יי או של שמ וכמו כ לחדש זה דהא סגיא במה דפסק כהרמב" כנ"ל
