Page 646 - 4
P. 646
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯Â
עלז וכו' דמשמעות דברי העד הוא שאחר שזרק לה א יזכני לחזור ולעיי ולכתוב כל הדברי' הנכתבי'
הטבעת על שולי' אח"כ אמר לה מה שאמר כו' בקונטרס הלז בעיו שנית אז ג"כ אכופ ידי בעני
יעיי"ש הרי אפילו בקידושי שע"י זריק' שאינו צרי התווכחות הנ"ל כיד ד' הטוב' עלי עכ"פ לדברי העד
לשהות כלל ס"ל דמשמעות הלשו מור' על שתיק' השני ההוא הוי קידושי בשעת מת מעות אמנ לפי
דלאחר מת מעות מכ"ש בנ"ד בשימת הטבעת על דברי העד הראשו בהגדתו בפע הראשו דש לה
אצבע' היינו מראש אצבע' עד להוריד למט' בתחתית הטבעת על אצבעה ואמר לה הרי את מקודשת לי
האצבע כדר קישוט דצרי שהי' מועטת די"ל ולדו ובהגדתו שהגיד בפע שנית אמר בזה דברי'
דהוי שתיק' דלאחר מת מעות ונהי דאי לסמו בזה מבולבלי ונסתרי' מרישא לסיפא שאמר בזה"ל האט
מכל וכל על סברת הדברי ריבות הנ"ל שיהי' נחשב ער עס איהר גיוויזי אי האט איסר דאס פינגרל א
עדותו כאילו מעיד במפורש על שתיק' דלאחר מת געטוה אוי דעס פינגר כאר אי גידענק נישט
מעות וממילא דלהפוסקי דס"ל דשתיק' דלאחר מת געוויק אויב ער האט איר דאס פינגרל א געטוה אי
מעות לא חיישינ לה כלל והא דקאמר רבינא אתו האט גיזאגט הרי את מקודשת אויב ער האט נא
דשמיע לכו חושו לה הי' רק מפני כבודו של ר' הונא מער גיזאגט האב אי נישט גיהערט כו' ודברי' הת
ברי' דר"י ולא שהלכ' כ לא מועיל עדותו של זה ה כדברי שגעו וכ' משתעי אינשי הכי לומר שש
העד כדי שתיק' דלאחר מת מעות דקש' במאוד הטבעת על אצבעה ורק שאינו זוכר א ש הטבעת
לסמו על סברת שו"ת דברי ריבות עכ"פ נוכל על אצבעה והבד"צ עשו שלא כהוג מה שלא שאלו
לסמו על סברת דברי ריבות לעני ספק ובפרט בנ"ד אותו ביאורי הדברי וכעת שלא שאלו אותו כיו
דעדיפא טובא מנידו של דברי ריבות דנוכל לומר שלא העלו על מכתב רק הלשו בלבד בגמגו וג
דאפילו להפוסקי הנ"ל דפסקו דשתיק' דלאחר מת שמעתי מפי הבד"צ שכבר נשכח מה קבלות העדות
מעות לא חיישיני כלל דבכ"ד הוי ספיקא א לדו ההיא מחמת שהוא יותר משנ' שנגבה העדות לפניה
כ"ד לשתיק' דלאחר מה מעות או לא ועכ"פ יש א"כ ע"כ צרי לסמו עצמינו על ביאור הלשו שיש
חילוק והפרש לעני דינא בי הכחש' שבי שני להעמ"ס בזה ,ודע"כ הי' כונת הדברי שרא' והבי
העדי דלעד א' הוי ספק קידושי וכנ"ל ולדברי העד אי שהוש הטבעת באצבעה ע"י המקדש ורק
השני ה קידושי של שעת מת מעות ודומ' לא' שאינו זוכר א ראה שימת הטבעת מתחילתו ועד
אומר בסיי וא' אומר באריכ שכ' בס' בית מאיר סופו או שלא ראה מתחיל' ורק ראה השימה של
הנ"ל בסימ י"ז דאינו דומ' לא' אומר נהרג ואחד הטבעת דהיינו שראה שהטבעת הוא באצבע' ע"י
אומר מת משו דכא לדברי האחד צרי אומד המקדש שנת הטבעת לידה הוא .והנה זה ידוע
משא"כ לדברי השני או כמו א' אומר בכלי לבני שמתחילת שימת הטבעת על ראש האצבע עד
ואחד אומר כלי שחורי דמפורש בסנהדרי ד שהוש הטבעת על תחתית האצבע כדר קישוט
מ"א שהובא ג"כ בס' בית מאיר הנ"ל בסודר שחנקו צרי שהי' מועטת ואפשר יותר מכדי שאילת שלו
בו והיינו דשני הסודרי ידועי וצרי אומד ע מי אפילו מ הלמוד ל במאוחר שהעיד העד שבשע'
איז' מהסודרי ראוי לחנוק בו ה"ה כא דלדברי שרא' שהוש הטבעת על אצבע' היינו על תחתיה
האחד הוא מקודשת בודאי בלי שו ספק ולדברי הי' תיכ כשנת לה הטבעת על ראש אצבע' וששוב
העד האחר הוי או ספק מקודשת או אינה מקודשת לא אחז המקדש בהטבעת רק להורידו לתחתית
כלל ועדיפא כא מעובדא דנידו של האלשי האצבע שלא כדר קישוט א"כ הוי קידושי דלאחר
דבנידו דידי' לא הי' שו הפרש וחילקו בי העדאת מת מעות דהוי רק ספק קידושי וג הגד' שהגיד
העד בפע ראשו בלי גמגו ורק אמר בסת דש
העדי רק שהי' הפרש וחילוק במקו אחר: לה הטבעת על אצבע' ואמר לה הרי את מקודשת לי
ג"כ מתפרש כ דבשעת גמר השימה אמר לשו
‰ ‰Âכל הדברי הנ"ל המה בא לא יוכשר בעיני הקידושי א דקבלת טבעת הקידושי הי' תיכ
בתחילת השימ' וממילא דהוי קידושי הת כשאר
לעמוד על דעתי בעני מה שכתבתי לדחות קידושי שלאחר מת מעות דהוי רק ספק קידושי
דברי הרב מפ"ב במה שכתב דא"צ לקבל העדות ג והלא יותר מזה מבואר בשו"ת דברי ריבות סי' דפ"ט
בפני המקדש מחמת דאי משיבי את הארי לאחר בעני שזרק לה הטבעת על שולי' ואמר לה בלשו
מותו אבל לפי מה שברור בעיני לפי דעתי הקליש'
דצרי לקבל העדות לפני המקדש בדוקא וכמו
שהארכתי לעיל אזי בפשיטות יותר יש שינוי הדי
