Page 655 - 4
P. 655
Â˯˙ ¯ÙÂÒ לסימ פד Ì˙Á
מפ"ב ורק לומר דסברת הנו"ב הוא כיו דכל ישראל ואח"כ נשתנה דעתו והפוכה כמו רגע ואינה מתרצה
בחזקת כשרות ולא נחשד שו אד מישראל לעבור במתנה דבזה ניחא לומר תוכיח סופו ע"ת דבתחילה
על אמר ז"ל המאבד עצמו לדעת אי לו חלק סבר לעני מה אצווח כ"ז שלא בא לידו וכעני זה
לעוה"ב וג הוא דבר דלא שכיחא כ"א אחד מאל הנאמר בשכ"מ יש ג לגבי שאר עניני שבש"ס
ובאיש הלזה תי' מחשבתו ניכרת מתו מעשיו שהוא ויש בה איזה סברות המבוארי בש"ס ופוסקי
נתרצ' לדבר זה לעבור על איסור זה ולאבד עצמו בעניני הללו ועכ"פ כל עני תוכיח סופו ע"ת לתנא
לדעת ממילא אמריני תוכיח תחילתו על סופו דס"ל כ הוא דומה למחשבתו ניכרת מתו מעשיו
שהאיש שעשה מעשי המוכיחי על המחשבה זאת שבשעת מעשה שהוא בעני שהשכל מסכי לזה
הוא האיש עצמו שאבד עצמו לדעת בסו ומה משא"כ לומר עני רחוק מהדעת שהוכיח סופו ע"ת
שהשיג הרב מפ"ב על הנו"ב בזה מהא דשבועות ד שנטלתו כדי לזרוק אי זה כלל בגדר מאמר של
מ"ו ע"א האי מא דנקיט נרגא כו' לפי דברי הוכיח סופו ע"ת אפילו להתנא דס"ל הוכיח סופו על
האמורי הנ"ל אי זה השגה כלל כיו דאמר ש תחילתו והנה לגבי מעשה הקידושי שיש בהמעשה
בגמ' הטע דעביד אינש דגזי מהא דב"ב ד ל"ו הזה חילוק ושינוי משאר מעשה בני אד דשיי
דלא חצי אינש למיגזר דיקלא דלאו דלי' מ"מ כיו לומר בה דמ הסת לא שכיח שיהי' דעת בני אד
דאי המחשב' ניכרת מתו דבריו כלל כיו דעביד נשתנה והפוכה כמו רגע משא"כ לעני מעשה
אינש דגזי ולא עביד לא שיי בזה תוכיח תחילתו קידושי דאי אד עושה זו כ"א בהסכמה גמורה
על סופו וג חזקת כשרות )חסרה שורה( המעות וכדכ' הר" בנדרי ד פ"ז ע"א דטעמא דלא מהני
לקידושי דא"כ למה החזיר' אותו תי' לה לומר לגבי קידושי חזרה בתו כ"ד משו דאי דר
דשלה ה וליזר הנ"ל ישל אחרי תחתיה אלא לעשות זה רק ע"י הסכמה גמורה וזה שיי באשה
ודאי מחשבת' ניכרת מתו מעשי' דלא חשב' מעול המתקדשת כשאמרה ה או לגבי המקדש דבודאי הי'
להיות לה לקידושי כו' .יעו"ש א דיש לראות בזה לזה הסכמה גמורה ושלא אמרה ה עד שהסכימה
דהרי הי' החזר' כבר לאחר כ"ד הרב' וכמבואר ש בהסכמ' גמורה וממילא כשעדיי לא אמרה ה
בהשאל' המעש' שהי' בזה א"כ זה סותר למ"ש הח" ומתחיל' שתקה ואח"כ זרקה הקידושי נראה מסברא
דלאחר כ"ד לא מהני אפילו הזריק' ואפשר קצת דא שנתרצית לקידושי מ"מ לא הי' הסכמ' גמורה
דבזה מוד' ג הח" כיו דיש הוכח' גדול' דלא ולכ חזרה בה בתו כ"ד וזרקה לו את הקידושי
נתכוונ' ג מתחיל' לש קידושי ורק כצחוק בעלמא ומ"מ כיו דהחמירו חז"ל דלגבי הקידושי לא מהני
וכמבואר בלשו השאל' שהי' הכל דר חוכא שו חזרה אי לחלק כלל ורק דהזריק' אינה מבטלת
ואיטלולא א"כ לא זו שיש ראי' דלא נגמרו הקידושי הקידושי כיו דלא מהני חזר' לגבי קידושי .והנה
בתו כ"ד אלא א דלא תי' ש שו התחל' עפ"י דמיו הזה שיש לדמות עני הוכיח סופו ע"ת
לקידושי כלל כיו דהיה רק דר צחוק וצ"ע קצת לעני מחשבתו ניכרת מתו מעשיו יש לצדד קצת
בזה .והנה אינו מהצור להסתב במה שנסתב הרב במה שמיחס הרב מפ"ב שגיאה גדול' לדברי הנו"ב
דק' סנאטי דלמה קאמר הגמרא שדיתינהו קמי' וכ מה"ק בחלק אה"ע סי' מ"ד דרצה להקל במעשה
לשו הש"ע זרקתו בפני' ולא קאמר יותר רבותא א דש משו הוכיח סופו ע"ת וכ' ע"ז הרב מפ"ב
בהחזירתה וכתב בזה מה שכתב לחדש דברי דהוא שגיא' דדוקא בחד גברא אמרינ דהוא אמר
חדשי היוצאי מגדר הפשוטו והפשוט כיו דקו' כתבו והוא עלה לגג ונפל אבל לא בתרי גברא
הגמרא היא על הברייתא דקתני נטלתו וזרקתו לי אמרינ דהוא אמר כתבו והוא עלה לגג ונפל אבל
וע"ז הוצר לחו ל"מ שדיתינהו קמי' וממילא לא בתרי גברא כו' הנה הג שאמת יורה דרכו כדברי
דנקיט בש"ע ג"כ ה דינא שיוצא מתירו הגמרא הרב מפ"ב ובפרט שכל כה"ג תי' צרי הנו"ב להביא
והנה נראה לפענ"ד להוסי עוד על דברי המהר" ראי' לדבר זה דא בתרי בתרי גברא אמרינ תוכיח
מלובלי שמדמה החזירתו לו הקידושי להא דזרקתו סופו ע"ת ובלא ראי' מש"ס ופוסקי אי לחדש דבר
בפניו והיינו משו דהחזרת כס הקידושי מורה כזה מסברת הלב כיו דבוודאי יש מקו לחלק כדברי
שאינה חפיצה בקידושי דיש לומר דאפי' בנ"ד הרב מפ"ב בי חד גברא לתרי גברא אמנ אעפ"כ
שנסתבכו העדי לומר דאפשר דהמקדש בעצמו לקח צריכי למשכוני נפש אדרב גוברי הוא בעל הנו"ב
ממנה בחזר' את הטבעת קידושי דג בזה יש מקו שלא יהיו דבריו כעני שגיאה וכמו שחשב עליו הרב
