Page 659 - 4
P. 659
Ëȯ˙ ¯ÙÂÒ לסימ פד Ì˙Á
אמרה מעיקרא לאו אדעתא דהכי קבליתינהו ובה אי י"א דכוונת המחבר על דעת הרמ"ה הנ"ל ודלא כמו
מקו לחלק כלל בי הי' גילוי דעת ממנה דנתרצה שהגי' הט"ז וממילא נשמע דהלכה כ כאשר ידוע
לקידושי בי כשאי שו גילוי דעת ממנה ע"ז ודא כלל זה בפוסקי וכאשר הובא בהקדמת ס' דהלכה
לא הי' חלוק די אחר מת מעות משעת מת מעות כ כאשר ידוע כלל זה בפוסקי וכאשר הובא
כמו דבשעת מת מעות א דליכא שו גילוי דעת בהקדמת ס' פרי מגדי על ש"ע יו"ד בכללי
ממנה על הקידושי ואמר כנסי סלע לפקדו מקודשת בהוראת או"ה כלל ב' דכשכותב המחבר או הרב יש
כ א לאחר מת מעות היתה מקודשת א בכנסי מי שאומר או י"א ואי מביא שו חולק עליו הלכה
סלע זה לפקדו וכיו דמוכח מהברייתא דאינה
מקודשת א בכנסי סלע זה לפקדו וכיו דמוכח כ יעו"ש:
מהברייתא דאינה מקודשת לאחר מת מעות בכנסי
סלע זה לפקדו ע"כ הטע משו דחלוק די אחר ‰ ‰Âמה שיש סתירה על פסק זה לדינא בשתיקה
מת מעות דאי דרכה למחות משו דמימר אמרה
מעיקרא לאו אדעתא דהכי קבליתנהו ובטע הזה אי דלאחר מת מעות ממה שמדחת המהרי"ט
מקו לחלק כלל בי איכא גילוי דעת ובי ליכא גילוי בסברא זו של מהרש" שהוא כדעת שו"ת מהרמ"פ
דעת וסברת חילוק זה של המהרש" והעומדי הנ"ל ושיטות הרמ"א לדעת הב"ש הנ"ל וכ' בסי'
בשיטתו הוא רק כלפי סברת ר"ה ברי' דר"י דס"ל מ"ג הנ"ל דלא התחוורו לי' סברת מהרש" הנ"ל
דההוכחה מדלא שדתינהו עדיפא מההוכחה דלא דא"כ מה מייתי רבא מההיא דכנסי סלע זו לפקדו
מחתה ודאמריני דעכ"פ א לא הי' רצונה לקידושי וכו' דבשתיקה לא מקדשה שאני הת דלא גלי'
לא היתה מחזקת תחת ידה כס הקידושי רק היתה דעתה דניחא לה בקידושי דא ר"ה ברי' דר"י לא
משלכת ממנה בזה שיי חילוק זה ודדוקא כשהי' מפליג בכ אלא מטע דסברא אי שדיתינהו מחייבא
גילוי דעת ממנה מעיקרא שרצונה לקידושי אמריני בהו כו' אמנ אינה סתירה לעני דינא רק מחמת
סברא זו דוקא שא היתה עתה חזרה אצלה ואי שהמהרי"ט בעצמו חולק על סברא זו וע"ז יש מקו
רצונה עתה לקידושי הי' מהראוי להשלי מידה כס לומר דאעפ"כ נוכל לפסוק כדי הזה ושבטלה דעת
הקידושי ולא כשאי שו גילוי דעת ממנה מתחילה המהרי"ט נגד דעת הרמ"א שמוכרח לומר לשיטתו
והנה כ יש לדייק מלשו שו"ת מהרמ"פ סי' כ"ד כסברא הזאת וכמו שהכריח הב"ש ושג שו"ת
הנ"ל דהוא כשיטת מהרש" ממש וכ' בזה"ל דתרתי מהרמ"פ אזיל בסברא הזאת לדינא ומצד מה שסתר
בעיני היינו כעובדא דציפתא דשדי וג תוכל המהרי"ט סברא זאת מחמת קושייתו שהקשה מ
להשלי כו' דכוונתו כנ"ל דדוקא כששדי יש הגמ' בזה מקו יש בראש לתר קושייתו בדר
הוכחה מדלא שדתינהו וג מהב"ש במה"ק שלו פשוט ולומר דרבא בעצמו לא ס"ל כלל לסברת ר"ה
בסי' כ"ח ס"ק ט' מדייק בלשונו ג"כ כ דכ' דע"כ ברי' לקידושי ורק דס"ל לרבא כמו דליכא הוכחה
לא חושש ר"ה לקידושי אלא היכא דהי' רצו משתיקה דלאחר מת ע"ז דנתרצית משו דהאי
בתחילה להתקדש אז אמריני אי לא ניחא לה דשתקה ולא מחתה משו דלא איכפת לה וכפירש"י
תשדינהו א"ו דעדיי היא מרוצה אבל אי לא הי' כא מימר אמרה מעיקרא לאו אדעתא דהכי קבלתינהו וכ
רצו לא דייקיני כלל מה סברא דהיא מרוצה יעו"ש ליכא הוכחה מהא דלא שדיתינהו די"ל דהוא ג"כ
וכ"ה לשונו של הב"ש במהדורא בתרא שלו סי' מ"ב מטע הזה משו דלא איכפת לה הוא והא דס"ל
ס"ק ג' משא"כ אליבא דרבא דלא ס"ל כלל לסברא לר"ה ברי' דר"י דהוא מהא דלא מחתה ליכא הוכחה
דר"ה ברי' דר"י שפיר מייתי ראי' מכנסי סלע לפקדו ורק דבזה איכא למימר משו דלא איכפת לה הוא
דחלוק אחר מת מעות משעת מת מעות משו דהא משא"כ להחזיק כס קידושי תחת ידה לא שיי
דלא מחת' משו דלא איכפת לה ודבזה אי מקו' לומר משו דלא איכפת לה הוא דמ"מ הי' מהראוי
לחלק כלל בי איכא גילוי דעת לליכא גילוי דעת לה שעכ"פ לא תחזיק בכס הקידושי והי' לה
ומתור קו' מהרי"ט עוד יש מקו' לתר קו' מהרי"ט להשלי כס הקידושי מידה חילוק זה לא ס"ל
הנ"ל על מהרש" עפ"י המבואר בל' של השו"ת לרבא כלל ורק כמו דאי דרכה למחות משו דלא
מהרמ"פ הנ"ל שאחר שכ' דתרתי בעיני שדי וג איכפת לה כ אי דרכה להשלי כס הקידושי
תוכל להשלי כתב תיכ ע"ז בזה"ל וכעי זה מחלק מידה משו דלא איכפת לה וראיית רבא מכנסי סלע
זה לפקדו ע"ז גופא דחלוק שתיקה דלאחר מת
מעות משתיקה דשעת מת מעות והטע משו דלא
איכפת לה למחות בלאחר מת מעות משו דמימר
