Page 656 - 4
P. 656
˘‡ ˙ÂÏהוספות והשלמות ˙·¢˙ ˙¯ÊË
בסי' כ"ח סעי ה' על מ"ש הרא"ש גבי ציפתא דאי לבטל הקידושי משו כיו דעיקר קיו להקידושי
לחשוש שמא שו"פ במדי משו דחזר בו ממה שרצה דבשתיקה שבשעת מת מעות דאמריני כיו דשתקה
לקדש בציפתא דהלא אי חזרה מועיל בקידושי וכ מסתמא ניחא לה והיינו מדלא מחתה וכפירש"י וזה
הקשה בס' עטרת פז על הרא"ש בסי' י"ט וכ הקשה אינו שיי כשיקבל המקדש את מעות הקידושי
בס' קהלת )חסרה שורה( דש על כל ישראל דאסור בחזרה דיש גילוי דעת דחוזר בעצמו מ הקידושי
לאבד ממו של חבירו אינו חזקה גדולה כיו דעינינו וא דבאמת אי מועיל חזרה בקידושי היינו
רואות שרבי מזיק ממו של חבירו שלא כדי והוא שאליבא דדינא כ הוא ועכ"פ מ"מ מוכח דדעתו
דומה קצת לקושר ומתיר בשבת דלא נפסל לעדות לחזור בקידושי דאל"כ לא הי' לו לקבל כס
הקידושי בחזרה דהרי כס קידושי א א לאו
מחמת שרבי מקילי בדבר זה: לטבועי נתנו היינו כשיש חזרה בקידושי וכמבואר
באה"ע בסי' נ' אבל א אי חזר' בקידושי הרי כס
‰˙ÚÂנחזור לגו העני דהג שבנ"ד שכפי דברי הקידושי שלה הוא וכמבואר בח"מ ש ס"ק ה'
דקידושי דקנת' האשה מיד באירוסי הוי כדידה
העדי החזירה המתקדשת את הקידושי או ממש וכנ"מ שלה יעו"ש ועכ"פ זה נודע א לעמי
זרקתו לידו וכ"ז מבטל הקידושי ואינו מהצור הארצי דהקידושי ה מחמת שקנתה כס
לומר כמו שכתב הרב מסנאטי דהוא דבר הפשוט הקידושי א"כ מאי הרגלי שיקבל המקדש את כס
מהסברא דא כשהחזירתה לידו ג"כ מבטל הקידושי הקידושי בחזרה א לא שחזר בו מהקידושי א"כ
ורק דכ מבואר במפורש בשו"ת מהר" לובלי סימ ממילא שוב אי שו גילוי ממנה שנתרצית בקידושי
קל"ט הנ"ל שהי' עובדא דידי' שהחזיר' הבתול' את מחמת ששתקה ולא מחתה כיו שלא היתה צריכה
הטבעת ומדמ' זה במפורש להא דנטלתו וזורקתו למחות מחמת שמוכח מגילוי דעת המקדש מדקיבל
המבואר בגמרא ורק דסותר אח"כ מטע אחר דהיינו כס הקידושי בחזרה שבעצמו חוזר בו מ הקידושי
שעשת' כ רק לאחר שאמרו לה הנערי מה אתה א אמנ כ"ז תי' מקוד לצדד בא הי' המעשי
עוש' וג בתשובת מהר" פדוואה ס"ס כ"ד כ"כ הללו היינו הזריק' או ההחזרה לידו או קבלת
יעו"ש במה שכתב בסו הסימ עוד אחרת שמוכח המקדש בחזרה בתו כ"ד משא"כ כיו דתי' המעשי
שלא הי' בדעת' שיהי' לה שאמרו אי שוה פרוטה הללו לאחר כ"ד וכבר נגמרו הקידושי תו הכ"ד
יש במציאות שיהי' בתו כ"ד א אמנ אעפ"כ א"א לנטות כקוצו של יו"ד מדברי הח" דלאחר כ"ד
קשיא דהרי בקידושי לא מהני חזרה אפילו בתו לא מהני אפי' הזריקה בפניו וכל ההיתר שהמציא
כ"ד א לפי ביאורו של הח" הנ"ל דעיקר החילוק הרב מסנאטי ושהמה ה דברי קהלת יעקב מחמת
מחמת שבתו כ"ד לא נגמרו הקידושי משא"כ שהוכיח סופו על תחילתו אי בה ממש וכמ"ש ואי
לאחר כ"ד א"כ יש לצדד קצת ולומר דדוקא צור כלל לפלפולי שפלפל הרב מפ"ב בתשובתו
כשנגמרו הקידושי בדר קידושי וודאי בזה שיי השני' בעניני הוכיח סופו על תחילתו המבוארי
דנגמרו הקידושי ושוב אי בו חזר' אפי' בתו כ"ד בכמה מקומות בש"ס ופוסקי כיו שבכא אי שיי
משא"כ בקידושי ספק כמו שמא שו"פ במדי בזה לא כלל להוכיח סופו תחילתו שנטלתו ע"מ לזורקו
שיי כלל לומר דנגמרו הקידושי ולכ אפי' וכמ"ש ובעניני הפלפולי הה של הרב מפ"ב מצד
עצמו יש לי לטייל עמו ארוכות וקצרות אמנ
בקידושי יש בה חזרה: לאשר לדעתי אינו נצר כלל לעני השאלה דבנ"ד לא
תקעתי עצמי לדברי הלכה זו כעת ורק בא יזכיני
‰˙ÚÂנבוא לבאר צד ההיתר הנראה לפענ"ד הש"י לחזור ולרדת אל העיו בכל דברי הקונטרס
הלז שנכתב עתה רק לפו ריהטא אז יהי' אצלי
להוסי על ההיתר הראשו שע"י הכחש' למשמרת לבאר ג בעני הזה א ירצני הש"י וימלא
שבי העדי והוא עפ"י הקולא המבוארת בב"ש סי'
מ"ב ס"ק ג' דלא אמריני סברא זו דלישדינהו רק משאלותי:
בא מתחיל' נתרצית לקידושי דאז בדוקא כשנת
לה אח"כ הקידושי ולא זרקה את הקידושי אמריני ‰ ‰Âעפ"י ביאורו של הח" שהחילוק שבי תו
רצונה לקבל הקידושי כאשר הי' רצונה בתחיל'
להתקדש כו' יעו"ש ומה שרמז שב"ש כא שכבר כ' כ"ד הוא מחמת שבתו כ"ד תיכ אח"כ
דבר זה לא מצאתי רק במהדורא קמא שלו בסי' כ"ד נגמרו הקידושי יש מקו קצת לתר קו' ס' המקנה
ס"ק ט' דס"ל לרמ"ה דלא קאמר ר"ה ברי' דר"י בגמ'
הכא בתורת קידושי יתבינהו נהלי' אי איתא דלא
ניחא להו לישדינהו רק כשהי' רצו בתחילה