Page 192 - Step and repeat document 1
P. 192
חפץ f llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים epw
miigd xewn
ְ .cוהוּא ַהִדּיןִ ,אם ָי ָצא )ח( קוֹל ַעל ֶא ָחד ֶשׁ ָע ָשׂה ַמֲע ֶשׂה אוֹ ֶשִׁדּ ֵבּר ָדּ ָבר
ֶשׁ ֹלּא ָכָּראוּי ַעל ִפּי ַהתּוָֹרהֵ ,בּין ֶשׁהוּא ִאסּוּר ָחמוּר וּ ֵבין ֶשׁהוּא ִאסּוּר ַקל,
ֲא ִפלּוּ ָה ִכי ָאסוּר ְלַק ְבּלוֹ ְל ַהֲא ִמינוֹ ְבּ ַה ְחָל ָטהַ ,רק ָלחוּשַׁ ,עד ֶשִׁיּ ְת ָבֵּרר ַהָדּ ָבר.
6
miig min x`a
במקום הראוי ,דהיינו בבית דין ,שנאמנים דבריהם רעה הזו .וכענין שמצינו במשה רבנו עליו השלום,
בהחלטה ,כן הוא מהימן ליה ,ואין כוונת הגמרא דעל מה שאמר )במדבר י"א כ"ב(' :אם את כל דגי
הים' וכו' ,אף שהוא עון חמור ,חיסך עליו הכתוב, כדברי שני אנשים סתם.
,mbeמדברי רבינו יונה בשערי תשובה מוכח כמו משום שהיה בצינעה ,אבל של מי מריבה שהיתה
שכתבנו ,דכבי תרי היינו כדברי שני עדים ,בגלוי ,לא חיסך עליו הכתוב ,וכפירוש רש"י בפרשת
שכתב במאמר ר"כ' :ואמרו רבותינו ,כי המעיד יחידי בהעלותך )שם(.
oi`eלהקשות על דברינו ,ממה שאמרו בסוף פרק על חברו בדבר עבירה ,מלקין אותו מכות מרדות ,אך
הקורא את המגילה )כ"ה' :(:האי מאן דסנאי יוכל לגלות הדבר בהצנע לרבו ולאיש סודו ,אם ידע
שומעניה ,שרי לבזויי בגימ"ל ושי"ן' ,ועיין ברש"י כי יאמינו דבריו כדברי שני עדים' .הרי שדקדק רבינו
שם' :גייפא שטיא ,ושם מוסרח או בן שפחה בן יונה וכתב 'כדברי שני עדים' כמו שכתבתי ,וברור
גיורת' .ואם כדברינו שאסור להאמין ולקבל ,אפילו בעזרת השם יתברך .ועיין לקמן )סעיף ז'( מה שכתבתי
כששמע מהרבה אנשים ,או שקול יוצא ,וכמו
שכתבתי בסעיף ג' וד' )וממילא הוא הדין דאסור בדינא דמהימן ליה כבי תרי.
לשנוא אותו ,וכמו שכתבתי בכלל ו' בסעיף י"א, ) .lew (gממה שאמרו בנדה )ס"א' :(.הנהו בני גלילא
דכיון שאסור לקבל ,אסור לשנוא אותו עבור זה ,וגם דנפק עלייהו קלא דקטול נפשא ,אתו לקמיה דר'
אסור לבזותו לא ביוש גדול ולא ביוש קטן ,עיין שם(, טרפון אמרו ליה לטמרינן מר וכו' ,אי אטמרינכו ,הא
אם כן האיך התיר הכא הגמרא לסמוך על הקול אמור רבנן ,האי לישנא בישא ,אף על גב דלקבולי
לא מיבעי ,למיחש ליה מיבעי' .הרי דגם בקול איתא
ולבזותו בידים.
האי דינא דאיסור קבלת לשון הרע.
d`xpcפשוט' ,דסני שומעניה' מקרי מי שיוצאות oi`eלהקשות על זה ממה שאמרו בסנהדרין )ל"א,(.
עליו שמועות רעות שעובר עבירות כמה בההוא תלמידא דנפק עליה קלא דגלי מילתא
פעמים ,פעם יוצא עליו קול שעשה כך ופעם כך ,עד דאיתמר בבי מדרשא בתר עשרין ותרתין שנין ,אפקיה
שעל ידי זה נתחזק בעיר לחשוד על העבירות הללו, ר' אמי ואכריז עליו ואמר :דין גלי רזיא .הרי דעל
ובודאי כל אנשי העיר לא יטעו תמיד ,לכן שרי קלא דנפק עליו ,הוציאוהו מבית המדרש ,וכל שכן
להסכים ולהחליטו לרע ולבזותו ,אפילו מי שאינו שמותר להאמין בלבד .עיין בגירסת הרי"ף והרא"ש
מכירו בעצם ,מה שאין כן אם במקרה נשמע על אדם דלא גרסי 'דנפק עליה קלא' ,רק 'דאפיק' וכו' ,משמע
שעשה דבר שלא כהוגן ,ולא נתחזק עד עתה לזה, דדבר ברור היה .ואף ברמב"ם פרק כ"ב מהלכות
אפילו שמע זה מהרבה אנשים ,אסור לסמוך על זה סנהדרין בדין זה ,משמע גם כן דאיירי בדבר ידוע.
ולשנוא אותו ,וכל שכן לדבר עליו לשון הרע d`xpeלי ,דאף לפי גרסתנו ,כוונת הגמרא בזה,
דנתברר אחר כך לר' אמי שהוא גילה את
ולבזותו. הדבר ,והא דנקט הגמרא דנפק עליה קלא ,להשמיענו
דמשום דנפק עליה קלא בבי מדרשא דהוא גילה את
,d`xeשכל דברינו אלה כלל רש"י במלותיו
הקצרות ,שזה לשונו במגילה )כ"ה ע"ב( ד"ה הדבר ,אם כן ידעו הכל מעוולה הזו ,והיה חילול
השם בדבר ,ולכך הוכרח ר' אמי להרחיקו מבית דסני שומעניה' ,שיוצאות עליו שמועות רעות
המדרש .וגם כדי שירחקו כל התלמידים עוד ממדה ושנואות שהוא נואף' .הרי שלא כתב שיצא עליו
