Page 196 - Step and repeat document 1
P. 196

‫חפץ ‪ f llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬         ‫‪qw‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ֶשׁהוּא ִעְנַין ֵנאוּף ְו ַכיּוֹ ֵצא ָבֶּזה(‪ֹ .‬לא ֵכן )יג( ְבָּד ָבר ֶשֵׁיּשׁ ִל ְתלוֹת ָע ָליו‬
‫ְזכוּת‪ְ ,‬כּגוֹן ְבּ ֶח ְסרוֹן ְיִדי ַעת ִאסּוּר ַה ַמֲּע ֶשׂה‪ F` ,‬אוּ ַלי ִבּ ְשָׁגָגה ָבּא ְלָידוֹ‪,‬‬
‫`‪ְ F‬ל ַס ֵפּר ָע ָליו ִדּ ְבֵרי ֹדּ ִפי וּ ְגַנאי ְבּ ָע ְל ָמא‪ְ F` ,‬בּ ִעְנַין ְשׁ ִלי ַלת ַה ַמֲּעלוֹת‪,‬‬

‫ְו ַכַנּ"ל ִבּ ְכ ָלל ה' ָס ִעיף ב'‪ ,‬אוֹ ִל ְז ֹכּר ָע ָליו ַמֲע ֵשׂי ֲאבוֹ ָתיו וּ ְקרוֹ ָביו‪ ,‬אוֹ‬

‫ַמֲע ָשׂיו ָהִראשׁוֹ ִנים ‪ְ -‬בַּוַדּאי ֹלא ַשָׁיּ‪ָ ‬בֶּזה ' ְמ ֵהי ָמן ְכּ ֵבי ְתֵּרי' )ֶנֱא ָמן ִכּ ְשֵׁני‬
‫ֵעִדים(‪ְ ,‬דּ ַמאי ָהֵוי ) ֶשׁ ַמּה ְמ ַשֶׁנּה( ִאם ַהָדּ ָבר ַהֶזּה ֵאינוֹ ֶשֶׁקר ֵמ ִעָקּרוֹ‪ַ ,‬אף ַעל‬
‫ִפּי ֵכן ָא ְסָרה ַהתּוָֹרה ְל ַה ְמ ַס ֵפּר ְל ַס ֵפּר ִבּ ְגנוּתוֹ ֲעבוּר ֶזה‪ַ ,‬רק ְלדוּנוֹ ְל ֶצֶדק‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ ,el my` xy`l‬אף דאין בזה משום לשון הרע ‪ dne‬נקרא 'מהימן כבי תרי'‪ ,‬עיין בחלק ב' בכלל ו'‬

‫סעיף ו' ובבמ"ח שם‪ .‬ולפי המבואר שם )סעיף‬      ‫להמספר‪ ,‬כמו שכתב רבינו יונה בשערי תשובה‬

‫במאמר רכ"א‪ ,‬ועל פי הפרטים שנבאר לקמן בכלל ז'(‪ ,‬דהדעת נוטה דלא שייך השתא כלל האי דינא‬

‫י'‪ ,‬וגם השומע מותר להאמינו בעצם המעשה‪ ,‬כיון דמהימן ליה כבי תרי ‪ -‬בכל גווני אסור לקבל‪ ,‬ורק‬

‫דהמספר לו מהימן ליה כבי תרי‪ oeik mewn lkn ,‬לחוש בעלמא מותר‪.‬‬

‫‪ .zelzl yiy xaca (bi) rci `ly ,zekf skl eze` oecl rneydl dil xyt`c‬עיין לקמן בחלק ב' בכלל‬

‫ה' סעיף ו' ובבאר מים חיים שם‪ ,‬ובחלק זה בכלל‬  ‫`‪i`pbl ehilgdl el xeq` ,dfa `veike exeqi` z‬‬

‫ו' בסעיף קטן כ' בבאר מים חיים‪' .‬ושאר דברים'‬  ‫‪.zekf skl epecl jixv ik ,df xear‬‬

‫הלצים שאין אנו מחוייבין להוכיחם‪ ,‬כמו שכתוב )משלי ט' ח'(‪' :‬אל תוכח לץ פן' וכו'‪ ,‬ולכן התיר הרמב"ם‬
         ‫לבזות אותו ולחרף יולדתו בפניו‪ ,‬עד שיחזור למוטב‪ .‬והוא כעין שכתב שם בפ"ו מהלכות דיעות‪.‬‬

‫‪ dne‬שלא השיג מהרי"ק בשורש קפ"ח על הרודפין את הנחשד ר' אהרן‪ ,‬דלא נחשד כי אם פעם אחת‪ ,‬ואם‬
‫כן בענין זה לא נקרא 'קלא דלא פסיק'‪ .‬דעדיפא השיג עליהם‪ ,‬דהתם אויבים אפקוהו לקלא‪ ,‬ולא נחשב‬

                                                                                             ‫לקול כלל‪.‬‬
‫‪ rce‬עוד‪ ,‬דלא נקרא 'קלא דלא פסיק'‪ ,‬כי אם בקול שהרבים מסכימים עליו‪cg` wxy epl reci m` la` ,‬‬

‫‪,'wiqt `lc `lw' mW¥ eilr gpen oi` - xira lewd df aaxzyp eci lre ,dlgzn lewd z` `ived‬‬

‫‪ ,melye qg dfd lewd lr jenql xeq` i`ceeae‬ולבזותו מחמת זה‪ ,‬כי זה נקרא קול ושוברו עמו‪ ,‬וכן כתב‬
‫מהרי"ק בשורש קפ"ח והעתקתי לקמן )בסוף הספר( את כל התשובה‪ .‬והוא הדין לענין לקבולי או לשנוא‬
‫אותו‪ ,‬אפילו אם האחד הראשון שהוציא הקול עליו הוא עד כשר‪ ,‬וכל שכן אם המוציא הקול הוא מאנשי‬
‫ריבו‪ ,‬ואפילו הוא דר עתה בעיר אחרת ושם אין לו שום אויב‪ ,‬וגם בעיר זו נשמע הקול עליו‪ ,‬אפילו הכי‬
‫אין שום ממש בקול זה לשום דבר‪ ,‬אפילו הוא עתה קלא דלא פסיק‪ ,‬כיון דידוע לנו שבראשונה אפקוהו‬

                                                                    ‫אויבים‪ ,‬ומשם נשתרבב הקול לכאן‪.‬‬
‫‪ ,rce‬דכל אלו הדברים שהארכנו‪ ,‬הוא אפילו שלא להפסידו בענין ממון‪ ,‬אבל מה שיהיה נוגע בענין ממון‪,‬‬
‫פשיטא ופשיטא דאין שום קול מועיל לזה‪ ,‬אם לא על פי שנים עדים וכדמוכח בכתובות )דף ל"ו‬

               ‫ע"ב( בגמרא דנפק עלה קלא דזנאי וכו'‪ ,‬וכן נפסק בטור אבן העזר סימן קע"ז[‪(*) .‬‬

                     ‫)*( ‪:xtqd seqa dhnydk ef d"dbd dtqep miig utgd ici lr xe`l d`viy dxecdna‬‬

‫‪ ,rce‬דלענין שליח ציבור משמע במג"א סימן נ"ג סק"ז )עיין במחצה"ש ובפמ"ג סקכ"ט(‪ ,‬דמסלקינן עבור‬
        ‫קלא דלא פסיק‪ .‬ואפשר דהוא משום כבוד הציבור‪ .‬ועיין בחתם סופר חלק או"ח סימן י"א‪.‬‬
   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201