Page 199 - Step and repeat document 1
P. 199
חפץ f llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים bqw
miigd xewn
) ַהִדּין ָכִּ ,(אם ֵישׁ ָבּ ִעְנָין ַהֶזּה ֲ -א ִפלּוּ ִאם הוּא ֱא ֶמת ְ -ל ָשׁ ְפטוֹ ְל ַצד ַה ְזּכוּת,
`ֶ Fשׁ ִעְנָין ֶזה הוּא ְבּ ִעְנְיֵני ְשׁ ִליַלת ַה ַמֲּעלוֹת ,אוֹ ֶא ָחד ִמ ְשׁ ָאר ְפָּר ִטים ֶשׁ ֵבּ ַאְרנוּ
ְל ֵעיל ְבּ ָס ִעיף ז'ֶ F` ,שֶׁזּה ַה ְמ ַס ֵפּר )יז( ֹלא ָר ָאה ָדּ ָבר ֶזה ְבּ ַע ְצמוַֹ ,רק ָשׁ ַמע
ִמ ִפּי ֲא ֵחִריםְ ,בַּוַדּאי ָאסוּר ְלַק ֵבּל ֵהי ֶמנּוּ וּ ְל ַה ְח ִליט ְבּ ִלבּוֹ ִל ְגַנאי ַעל ֲח ֵברוֹ.
miig min x`a
וקשיא להו שמעתתא ,אמר ליה ר' שמעון בר רבי מאד לאדם לשקר בזה ,וכדאיתא ביבמות )צ"ג ע"ב(,
לבר קפרא -דבר זה צריך רבי ,אמר ליה בר קפרא, ואפילו הכי מפני השנאה ,יוכל האדם לעשות את
ומה רבי אומר בדבר זה .אזל אמר ליה לאבוה, הכל ,וגם כן להערים ולהסיח לפי תומו ,כדי שיקבלו
איקפד .אתא בר קפרא לאיתחזא ליה ,אמר ליה :בר דבריהם לאמת גמור ,ויבוא מזה רעה להנידון ,קל
קפרא איני מכירך מעולם .ידע דנקט מילתא בדעתיה,
נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין' .ופירש רש"י וחומר בעניננו.
בד"ה ומה רבי אומר בדבר זה ,אין רבי בעולם היודע
דבר זה .אמר ליה לאבוה ,לפי תומו ולאו משום rceעוד ,דאם הוא ספק אם הוא מסיח לפי תומו,
לישנא בישא ]וזה פשוט לענין איסור סיפור לשון אזלינן לחומרא ,דספיקא דאורייתא לחומרא ,כן
הרע ורכילות ,דאפילו לספר לשון הרע ורכילות על מבואר שם בסט"ו בהגה"ה .ואפילו לפי דעת
חבירו לפי תומו ,הגם שאינו מתוך השנאה ,כדי החולקים שם ,עיין שם באחרונים ,היינו דוקא שם-
לגנותו או כדי לעורר מדנים עליו ,גם כן איסור לשון עיין שם בטעמייהו .מה שאין כן בעניננוlk i`cea ,
הרע הוא ,וכמו שכתבנו לעיל בכלל ג' סעיף ג',
ולקמן בחלק ב' כלל א' סעיף ג' ,ועיין שם בבאר מים `witq ,enez itl giqn `edy xxazp `ly
חיים שהבאנו כמה ראיות מפורשות לזה .וכן הוא גם
כן דעת הרמב"ם בזה לאיסור ,שכתב בפרק ז' .ala elit` oin`dl oicd on xeq`e ,`ed `ziixe`c
מהלכות דיעות הלכה ד' ,שאפילו אם אינו מדבר
מתוך השנאה ,רק דרך קלות ראש ,אמר על זה שלמה xy`keיראה הקורא את דברינו אלה ,יבין שכמעט
המלך עליו השלום כמתלהלה היורה זיקים חיצים קשה להמצא מסיח לפי תומו לדינא ,ובפרט
ומות וכו' .וכן ממה שכתב בסוף הלכה ה' בענינא
דאפי תלתא' :והוא שלא יתכוין' וכו' ,משמע דאי לא llk ipdn m` mevre lecb wtq `ed oic it lry
באפי תלתא ,אף זה אסור .ומה שכתב רש"י 'לפי
תומו'*( היינו דלאו אדעתיה היה בשעת מעשה[, `xneyd ok lr ,onwlcke ala oin`dl oiprl elit
אלמא ,מדשרי ליה לרבי להאמין לר' שמעון בריה,
ולנקוט למילתיה בדעתיה עליה דבר קפרא ,דמסיח .dfn wgxi eytp
לפי תומו מותר להאמין ולקבל ממנו. ) .'eke df xac d`x `l (fiדמי יודע שהראשון
dfcאינו ,חדא ,דשמא רבי הוה קים ליה בר' שמעון הסיח לו לפי תומו ,ובכל השאר הסברא כמו
בריה כבי תרי שאינו משקר ,וכונת רבי היה
לעיל בסעיף ז' ,עיין שם.
) .'eke xdfil yi ok mb mewn lkn (giממה שאמרו
בבבא קמא )קי"ד ע"ב( 'אין מסיח לפי תומו כשר
בכל ענין דאורייתא ,אלא לעדות אשה בלבד' .אלמא
דבכל דאורייתא אין אנו מחליטין הדבר לאמת על ידי
מסיח לפי תומו ,והכא נמי עניננו ענין דאורייתא הוא.
oi`eלהקשות ממה שאמרו במועד קטן )דף ט"ז ע"א(
'ר' שמעון בר רבי ובר קפרא הוו יתבי וקגרסי,
*( df lkכתבנו לפי דברי המהרש"ל הנ"ל בכלל ב' בבאר מים חיים סק"ו ,דמוכח מניה דברכילות אסור
אפילו אם הראשון סיפר באפי תלתא ,והשני מספר לפי תומו ,אבל לפי דברינו הנ"ל שכתבנו שם
באותו דיבור ו'לולא דברי מהרש"ל הנ"ל היה נראה לי' וכו' ,מצינו לומר גם כן בזה ,דבר קפרא אמר את
הדבר באפי תלתא ,ור' שמעון ברבי סיפר את הדבר לרבי לפי תומו.
