Page 234 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ i llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬ ‫‪gvw‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ .e‬וּ ְפ ָע ִמים ְדּ ֻמ ָתּר ְל ַס ֵפּר ַהָדּ ָבר ַלֲא ֵחִרים‪ַ ,‬אף ִאם ֲעַדִין ֹלא נוַֹדע ְל ַהִנּדּוֹן‪,‬‬
‫ְדּ ַהְינוּ ִאם הוּא רוֹ ֶאה )כא( ֶשַׁיּ ִגּי ַע ְל ַה ִנּדּוֹן ִמֶזּה תּוֹ ֶע ֶלת ַמ ָמּשׁ‪) ,‬כב( ְו ֹלא‬

‫ַי ְח ְסרוּ ָבֶּזה ַגּם ֵכּן ַה ְפָּר ִטים ַהַנּ"ל‪ְ ,‬ו ַעֵיּן ִבּ ְב ֵאר ַמִים ַחִיּים‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫דאי לאו הכי‪ ,‬ילכד ברשת של רכילות[‪ .‬וכל שכן‬ ‫להנידון‪ ,‬אבל לגלות להנידון‪ ,‬אפילו הוא תלמיד חכם‬
‫דלאחר מותר לספר‪ ,‬אם הוא רואה שיבוא תועלת‬ ‫ביותר ‪ -‬אסור‪.‬‬

‫מזה‪ ,‬וכמו שכתבנו בפנים בסעיף זה‪.‬‬ ‫‪ di`xe‬מוכרחת לזה‪ ,‬מהא דאמרינן במועד קטן )ט"ז‬
‫ע"א(‪' :‬ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא‪,‬‬
‫‪ zn`ae‬כל דברינו שבפנים בסעיף זה‪ ,‬נכללו במה‬ ‫ואתי ואמר לא מתחזי כלישנא בישא‪ ,‬דכתיב העיני‬
‫שאמרו )ירושלמי פאה פ"א ה"א( 'מותר‬ ‫האנשים ההם תנקר לא נעלה'‪ ,‬ולפי גירסת הרא"ש‬
‫לדבר לשה"ר על בעלי המחלוקת' )ראה לעיל כלל ח'‬ ‫ור"ן שם דקאי על רכילות‪ ,‬דהיינו מה שהשלוחא דבי‬
‫סעיף ח'(‪ .‬ואף דדינא הכי כמו שכתבנו‪ ,‬מכל מקום‬ ‫דינא סיפר למשה רבנו עליו השלום מה שאמרו עליו‬
‫רבינו יונה שכתב 'והמספר לשה"ר'‪ ,‬לא איירי בזה‬ ‫דתן ואבירם‪" :‬העיני האנשים ההם תנקר"‪ ,‬והרי דתן‬
‫האופן‪ ,‬רק כמו שכתבנו בס"ק כ'‪ ,‬מדכתב‪' :‬ולא‬ ‫ואבירם היו הפחותים שבישראל‪ ,‬כי בעודם במצרים‬
‫ביקש פניו להעביר על עונו'‪ ,‬משמע דההיתר שלו‬ ‫הלשינו על משה רבנו עליו השלום )נדרים ס"ד‪ ,(:‬והם‬
‫משום זה בלבד‪ ,‬אף שלא יגיע עוד ריעותא אחרת‬ ‫שיצאו בשבת ללקוט והותירו המן‪ ,‬ואמרו למשה רבנו‬
‫להנידון‪ ,‬ולא חשש רבינו יונה לאיסור רכילות‪ ,‬אלא‬ ‫עליו השלום ולאהרן 'ומדוע תתנשאו על קהל ה''‪,‬‬
‫ודאי כמו שכתבנו‪ ,‬דאיירי שכבר נתגלה להנידון‪ ,‬ולא‬ ‫ומשה רבינו עליו השלום היה אדון הנביאים רבן של‬
‫נשאר לנו רק מטעם סיפור גנות של זה המספר‪ ,‬ולכן‬ ‫כל ישראל‪ ,‬וכבודו חמור מכבוד אביו‪ ,‬אפילו הכי‬
‫התיר רבינו יונה‪ .‬וטעמו הוא כמו שהובא בשמו‬ ‫סבירא לה להגמרא‪ ,‬דאסור לגלות דבר זה למשה‬
‫בשיטה מקובצת לבבא בתרא‪ ,‬כדי שיגנו הבריות‬ ‫רבינו עליו השלום‪ ,‬אם לא מחמת שלוחא דבי דינא‪,‬‬
‫פועלי און‪ ,‬וגם אולי הוא בעצמו ישוב על ידי זה‬
‫ויפייס להנידון‪ ,‬כשישמע שהבריות מגנות אותו עבור‬ ‫ולא מועיל מה שברצון השליח היה לקנא לאמת‪.‬‬

‫זה‪.‬‬ ‫‪ici lr `eaiy d`ex `ed m` ,mixg`l zelbl oiprle‬‬

‫)‪.l"pd mihxtd ok mb dfa exqgi `le (ak‬‬ ‫‪cinlzd ceak xear e`pwiy ,zlrez df‬‬
‫‪azkpd mihxtd enlyeiy ote`a j` ,xzen ,mkg‬‬
‫‪(` :dfa ycgzpy xac iptn yexita mx`a`e‬‬
‫‪rnyy `le ,x"dyl eilr xtiq `edy envra rnyiy‬‬ ‫‪ .'a sirqa lirl‬ועיין במה שנכתוב בסוף סעיף קטן‬
‫‪ahid opeaziy (a .el xxazpy `l m` ,mixg`n df‬‬ ‫כ"א‪ ,‬דלפעמים משתנה זה הדין‪.‬‬
‫‪eilr lcbi `ly (b .x"dyl llka `edy oicd on‬‬
‫)‪df ote`ac .zlrez dfn oecipdl ribiy (`k‬‬

‫‪enk ,zlrezl oiekiy (c .`idy dnn xzei dleerd dlgzkl s`c ,el dlbzi ot yegl oi` i`cea‬‬

‫‪hxtd (d .d`py cvn `le ,mipta df sirqa izazky ici lr el ribiy d`ex `ed m` ,oecipdl zelbl xzen‬‬

‫‪el lireiy xryn `ed m` :dfa ielz dgkedc‬‬ ‫‪ ,zlrez df‬כגון ששמע לאחד שרוצה להזיק לאחד‪,‬‬
‫‪wx ,mixg`l dzr zrl eilr xtqi `l ,ezgkeza‬‬ ‫או ששמע אותו שאמר‪ :‬אם אפגע לפלוני אחרפנו‪,‬‬
‫‪lr xtiqy rxd oeyl xetiqd lr dlgzn epgikei‬‬ ‫והוא מכיר לפי הענין שלא אמר זה בדרך הגזמה‪ ,‬רק‬
‫‪oeyl cer xtql `ly rpni df ici lr ile` ,exag‬‬ ‫בדרך אמת‪ ,‬בודאי צריך להגיד לפלוני‪ ,‬כדי שישמור‬
‫‪lirei `l ezgkezy xryn `ed m` la` ,eilr rxd‬‬ ‫עצמו ממנו‪ ,‬כמו שמבואר לקמן בהלכות רכילות‬
‫בכלל ט' סעיף ג' ]אך צריך ליזהר שלא יחסרו בזה‬
‫‪ .df oipra llk enr gkezi `l ,el‬אחד‪ ,‬כי על ידי זה‬ ‫הפרטים שמבואר שם‪ ,‬שהם כעין אלו שבכלל זה‪,‬‬
‫שיוכיח אותו‪ ,‬יוסיף לבזות אותו יותר תיכף בפניו‬