Page 235 - Step and repeat document 1
P. 235

‫חפץ ‪ i llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪hvw‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫©‪ֶ x`¥ a¨ `£e‬את ְדּ ָבַרי ְבּ ִע ְנַין ַהתּוֹ ֶע ֶלת‪ְ ,‬כֵּדי ֶשׁ ֹלּא ָיבוֹא ַהקּוֵֹרא ִל ְטעוֹת ָבֶּזה‪.‬‬
‫ְכּגוֹן‪ֶ ,‬שׁהוּא ַמ ִכּיר ְבּ ֶט ַבע ָה ִאישׁ ָהרוֹ ֵכל וּ ְל ִפי ִע ְנַין ַה ִסּפּוּר‪ֶ ,‬שׁ ְכּמוֹ‬
‫ֶשׁהוּא ְמַגֶנּה אוֹתוֹ ְבּ ָפָניו‪ֵ ,‬כּן ֵי ֵל‪ַ ‬א ַחר ָכּ‪ִ ‬מ ֶמּנּוּ ִויַגֶנּה אוֹתוֹ עוֹד ַלֲאָנ ִשׁים‬
‫ֲא ֵחִרים‪ ,‬וּ ִב ְפָרט‪ְ ,‬ל ִפי ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ‪ְ ,‬דּ ָצִרי‪ְ ‬להוֹ ִכיחוֹ ִמ ֹקֶּדם‪ְ ,‬והוֹ ִכיחוֹ‪ְ ,‬ו ֹלא‬
‫ִק ֵבּל ְדּ ָבָריו‪ְ .‬וָד ָבר ֶזה ָידוּ ַע‪ַ ,‬בֲּעוֹנוֹ ֵתינוּ ָהַר ִבּים‪ִ ,‬כּי ִכּ ְמ ַעט ֻכּ ָלּנוּ ִנ ְכ ָשׁ ִלין‬
‫ְבּ ָלשׁוֹן ָהָרע‪ ,‬וּ ִב ְפָרט‪ְ ,‬בַּק ָבּ ַלת ָלשׁוֹן ָהָרע‪ְ ,‬וָקרוֹב ַהָדּ ָבר‪ֶ ,‬שִׁיּ ְתַק ֵבּל ַה ָלשׁוֹן‬
‫ָהָרע ֶשׁלּוֹ‪ְ ,‬וִי ְהֶיה ָק ֶשׁה ַא ַחר ָכּ‪ְ ‬להוֹ ִציא ֶאת ַהְדּ ָבִרים ִמ ִלּ ָבּם‪ִ ,‬כּי " ַצִדּיק‬
‫ָהִראשׁוֹן ְבִּריבוֹ" ) ְל ִפי ִמ ְשֵּׁלי י"ח י"ז(‪ָ .‬ל ֵכן ְבַּוַדּאי ָנכוֹן ַהָדּ ָבר‪ֶ ,‬שַׁיּ ְקִדּים ֶאת ַע ְצמוֹ‬
‫ִל ְפֵני אוֹ ָתם ָהֲאָנ ִשׁים‪ְ ,‬וַיֲעִרי‪ִ ‬ל ְפֵני ֶהם ֹגֶּדל ַעְו ָלתוֹ ֶשׁל ַה ְמַרֵגּל‪ִ ,‬וי ַס ֵפּר ִל ְפֵני ֶהם‬
‫ֵאי‪ֶ ‬שׁהוּא ְמַגֶנּה ְלאוֹתוֹ ְפּלוֹ ִני ְבּ ִחָנּם ַעל ֹלא ָח ָמס ְבּ ַכ ָפּיו‪ְ ,‬כֵּדי ֶשׁ ַכֲּא ֶשׁר‬
‫ָיבוֹא ַא ַחר ָכּ‪ַ ‬ה ְמַרֵגּל ִוי ַס ֵפּר ִל ְפֵני ֶהם‪ֹ ,‬לא ִי ְתַק ְבּלוּ ְדּ ָבָריו‪ְ ,‬ו ַאְדַּר ָבּה‪ ,‬יוֹ ִכיחוּהוּ‬
‫ַעל ָפָּניו‪ ,‬וּ ְבַוַדּאי‪ְ ,‬כּ ֶשִׁיְּר ֶאה ֶשׁ ֹלּא ִי ְתַק ְבּלוּ ְדּ ָבָריו‪ְ ,‬וַגם ֵהם לוֹ ְלָקלוֹן וּ ְל ֶחְר ָפּה‪,‬‬
‫ִי ְשׁ ֹמר ֶאת ַע ְצמוֹ ִמֶזּה ַעל ְל ַה ָבּא‪ְ .‬ו ֹא ֶפן ֶזה ְבַּוַדּאי ֻמ ָתּר‪ִ ,‬כּי ָבֶּזה ַי ִצּיל ֶאת‬
‫ֶנ ֶפשׁ ַה ִנּדּוֹן ִמ ַצּ ַער וּ ְכ ִל ָמּה‪ְ ,‬וַגם ֶאת ֶנ ֶפשׁ ַה ְמ ַס ֵפּר ְו ַה ְמַק ֵבּל ִמִדּיָנהּ ֶשׁל ֵגּי ִה ֹנּם‪,‬‬

                                ‫ְוַגם ְיַקְיּמוּ ַעל ָידוֹ ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ְדּהוֹ ָכ ָחה‪.‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬כ"ב כסלו‪ ,‬ב' ניסן‪ ,‬י"ב אב‪.‬‬             ‫ש‪ :inei gel 57 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י"ז כסלו‪ ,‬י"ז ניסן‪ ,‬י"ז אב‪.‬‬

‫‪ְ .f‬ו ַע ָתּה ְנ ָב ֵאר ַה ְפָּרט ַהג' ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְל ֵעיל ְבּ ָס ִעיף ב'‪ְ ,‬והוּא ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ‬

‫ָשׁם ְדּ ָצִרי‪ְ ‬להוֹ ִכי ַח אוֹתוֹ ִמ ְתּ ִח ָלּה‪ַ ,‬הְינוּ ַדְּוָקא ִבּ ְס ָת ָמא‪ֲ ,‬א ָבל )כג( ִאם‬

                                         ‫‪miig min x`a‬‬

‫את דבריך'‪ ,‬והרי מוכח שם בכתוב שבעת אמירת נתן‬        ‫ממש‪ ,‬ולא גרע ממה שאמרו חז"ל )ערכין ט"ז‪' (.‬אל‬
‫לדוד‪ ,‬לא היה באפי תלתא‪ ,‬ולא מצינו גם כן שהוכיח‬      ‫יספר אדם בשבחו של חבירו‪ ,‬שמתוך' וכו'‪ .‬ועוד‪ ,‬כי‬
‫נתן לאדוניהו מתחלה‪ .‬אלא ודאי כמו שכתבנו הטעם‪,‬‬       ‫קרוב מאוד לצאת קלקול על ידי זה‪ ,‬כי כשידע שאחד‬
‫דאם היה מתגלה הדבר לאדוניהו‪ ,‬אפשר שהיה קשה‬          ‫נלחם עמו בענין זה‪ ,‬יהיה רוצה מאוד להראות לכל‬
‫לו שוב אחר כך לתקן את הדבר‪ ,‬כי היה מסבב‬             ‫שהדין עמו‪ ,‬ויקדים עצמו לספר הדבר לפני כל אחד‬
‫בעצות רעות להפר מחשבת נתן הנביא‪ ,‬ועל כן התנהג‬       ‫ואחד בשפתיו החלקלקות המלאים מרמה‪ ,‬ושוב יהיה‬
                                                    ‫קשה לו לזה להוציא הדבר מלבם‪ .‬על כן טוב יותר‬
               ‫עצמו נתן בהצנע‪ ,‬והכי נמי בעניננו‪.‬‬
                                                               ‫שלא לדבר עמו כלל בענין זה מתחלה‪.‬‬
‫‪xzei lewlw dfd xtqndl aaeqi `ly ,iyyd hxtd‬‬          ‫‪ ,`linne‬מחמת זה הטעם גופא‪oi`c heyt d`xp ,‬‬

‫‪,dxezd ikxc it lr dfl aiig `edy dn itkn‬‬             ‫‪`ly ick ,`zlz it`a ok mb jixv‬‬

‫‪z` aaql xyt` m` ,iriayd hxtd .dfa mb jiiy‬‬           ‫‪ .l"pke lbxndl rceei `le xacd mqxtzi‬ואף‬
                                                    ‫שהדבר פשוט‪ ,‬אביא ראיה על זה‪ ,‬ממה שהובא בענין‬
‫‪,eilr xtql jxhviy ilan xg` ote`a dfd zlrezd‬‬         ‫היתר לדבר לשה"ר על בעלי המחלוקת‪ ,‬ראיה מנתן‪,‬‬
                      ‫‪.dfa mb jiiy ,xeq` ipeeb lka‬‬  ‫שאמר )מלכים א'‪ ,‬א' י"ד(‪' :‬ואני אבוא אחריך ומלאתי‬

‫)‪.dyly ipta 'eke ea xikne rcei `ed m` (bk‬‬
   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240