Page 235 - Step and repeat document 1
P. 235
חפץ i llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים hvw
miigd xewn
©ֶ x`¥ a¨ `£eאת ְדּ ָבַרי ְבּ ִע ְנַין ַהתּוֹ ֶע ֶלתְ ,כֵּדי ֶשׁ ֹלּא ָיבוֹא ַהקּוֵֹרא ִל ְטעוֹת ָבֶּזה.
ְכּגוֹןֶ ,שׁהוּא ַמ ִכּיר ְבּ ֶט ַבע ָה ִאישׁ ָהרוֹ ֵכל וּ ְל ִפי ִע ְנַין ַה ִסּפּוּרֶ ,שׁ ְכּמוֹ
ֶשׁהוּא ְמַגֶנּה אוֹתוֹ ְבּ ָפָניוֵ ,כּן ֵי ֵלַ א ַחר ָכִּ מ ֶמּנּוּ ִויַגֶנּה אוֹתוֹ עוֹד ַלֲאָנ ִשׁים
ֲא ֵחִרים ,וּ ִב ְפָרטְ ,ל ִפי ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוְּ ,דּ ָצִריְ להוֹ ִכיחוֹ ִמ ֹקֶּדםְ ,והוֹ ִכיחוְֹ ,ו ֹלא
ִק ֵבּל ְדּ ָבָריוְ .וָד ָבר ֶזה ָידוּ ַעַ ,בֲּעוֹנוֹ ֵתינוּ ָהַר ִבּיםִ ,כּי ִכּ ְמ ַעט ֻכּ ָלּנוּ ִנ ְכ ָשׁ ִלין
ְבּ ָלשׁוֹן ָהָרע ,וּ ִב ְפָרטְ ,בַּק ָבּ ַלת ָלשׁוֹן ָהָרעְ ,וָקרוֹב ַהָדּ ָברֶ ,שִׁיּ ְתַק ֵבּל ַה ָלשׁוֹן
ָהָרע ֶשׁלּוְֹ ,וִי ְהֶיה ָק ֶשׁה ַא ַחר ָכְּ להוֹ ִציא ֶאת ַהְדּ ָבִרים ִמ ִלּ ָבּםִ ,כּי " ַצִדּיק
ָהִראשׁוֹן ְבִּריבוֹ" ) ְל ִפי ִמ ְשֵּׁלי י"ח י"ז(ָ .ל ֵכן ְבַּוַדּאי ָנכוֹן ַהָדּ ָברֶ ,שַׁיּ ְקִדּים ֶאת ַע ְצמוֹ
ִל ְפֵני אוֹ ָתם ָהֲאָנ ִשׁיםְ ,וַיֲעִריִ ל ְפֵני ֶהם ֹגֶּדל ַעְו ָלתוֹ ֶשׁל ַה ְמַרֵגּלִ ,וי ַס ֵפּר ִל ְפֵני ֶהם
ֵאיֶ שׁהוּא ְמַגֶנּה ְלאוֹתוֹ ְפּלוֹ ִני ְבּ ִחָנּם ַעל ֹלא ָח ָמס ְבּ ַכ ָפּיוְ ,כֵּדי ֶשׁ ַכֲּא ֶשׁר
ָיבוֹא ַא ַחר ָכַּ ה ְמַרֵגּל ִוי ַס ֵפּר ִל ְפֵני ֶהםֹ ,לא ִי ְתַק ְבּלוּ ְדּ ָבָריוְ ,ו ַאְדַּר ָבּה ,יוֹ ִכיחוּהוּ
ַעל ָפָּניו ,וּ ְבַוַדּאיְ ,כּ ֶשִׁיְּר ֶאה ֶשׁ ֹלּא ִי ְתַק ְבּלוּ ְדּ ָבָריוְ ,וַגם ֵהם לוֹ ְלָקלוֹן וּ ְל ֶחְר ָפּה,
ִי ְשׁ ֹמר ֶאת ַע ְצמוֹ ִמֶזּה ַעל ְל ַה ָבּאְ .ו ֹא ֶפן ֶזה ְבַּוַדּאי ֻמ ָתּרִ ,כּי ָבֶּזה ַי ִצּיל ֶאת
ֶנ ֶפשׁ ַה ִנּדּוֹן ִמ ַצּ ַער וּ ְכ ִל ָמּהְ ,וַגם ֶאת ֶנ ֶפשׁ ַה ְמ ַס ֵפּר ְו ַה ְמַק ֵבּל ִמִדּיָנהּ ֶשׁל ֵגּי ִה ֹנּם,
ְוַגם ְיַקְיּמוּ ַעל ָידוֹ ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ְדּהוֹ ָכ ָחה.
שנה מעוברת -כ"ב כסלו ,ב' ניסן ,י"ב אב. ש :inei gel 57 .שנה פשוטה -י"ז כסלו ,י"ז ניסן ,י"ז אב.
ְ .fו ַע ָתּה ְנ ָב ֵאר ַה ְפָּרט ַהג' ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְל ֵעיל ְבּ ָס ִעיף ב'ְ ,והוּא ַמה ֶשּׁ ָכּ ַת ְבנוּ
ָשׁם ְדּ ָצִריְ להוֹ ִכי ַח אוֹתוֹ ִמ ְתּ ִח ָלּהַ ,הְינוּ ַדְּוָקא ִבּ ְס ָת ָמאֲ ,א ָבל )כג( ִאם
miig min x`a
את דבריך' ,והרי מוכח שם בכתוב שבעת אמירת נתן ממש ,ולא גרע ממה שאמרו חז"ל )ערכין ט"ז' (.אל
לדוד ,לא היה באפי תלתא ,ולא מצינו גם כן שהוכיח יספר אדם בשבחו של חבירו ,שמתוך' וכו' .ועוד ,כי
נתן לאדוניהו מתחלה .אלא ודאי כמו שכתבנו הטעם, קרוב מאוד לצאת קלקול על ידי זה ,כי כשידע שאחד
דאם היה מתגלה הדבר לאדוניהו ,אפשר שהיה קשה נלחם עמו בענין זה ,יהיה רוצה מאוד להראות לכל
לו שוב אחר כך לתקן את הדבר ,כי היה מסבב שהדין עמו ,ויקדים עצמו לספר הדבר לפני כל אחד
בעצות רעות להפר מחשבת נתן הנביא ,ועל כן התנהג ואחד בשפתיו החלקלקות המלאים מרמה ,ושוב יהיה
קשה לו לזה להוציא הדבר מלבם .על כן טוב יותר
עצמו נתן בהצנע ,והכי נמי בעניננו.
שלא לדבר עמו כלל בענין זה מתחלה.
xzei lewlw dfd xtqndl aaeqi `ly ,iyyd hxtd ,`linneמחמת זה הטעם גופאoi`c heyt d`xp ,
,dxezd ikxc it lr dfl aiig `edy dn itkn `ly ick ,`zlz it`a ok mb jixv
z` aaql xyt` m` ,iriayd hxtd .dfa mb jiiy .l"pke lbxndl rceei `le xacd mqxtziואף
שהדבר פשוט ,אביא ראיה על זה ,ממה שהובא בענין
,eilr xtql jxhviy ilan xg` ote`a dfd zlrezd היתר לדבר לשה"ר על בעלי המחלוקת ,ראיה מנתן,
.dfa mb jiiy ,xeq` ipeeb lka שאמר )מלכים א' ,א' י"ד(' :ואני אבוא אחריך ומלאתי
).dyly ipta 'eke ea xikne rcei `ed m` (bk