Page 239 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ i llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪bx‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬כ"ד כסלו‪ ,‬ד' ניסן‪ ,‬י"ד אב‪.‬‬ ‫‪miigd xewn‬‬
‫ש‪ :inei gel 59 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י"ט כסלו‪ ,‬י"ט ניסן‪ ,‬י"ט אב‪.‬‬

‫‪ .`i‬וּ ַמה ְמּ ֹאד ֵישׁ ִלָזּ ֵהר‪) ,‬לא( ֶשׁ ֹלּא ְל ַה ִתּיר ְל ַע ְצמוֹ ְל ַס ֵפּר ַלֲא ֵחִרים‪ֵ ,‬אי‪‬‬
‫ֶשׁ ָהָיה לוֹ ֵע ֶסק ִעם ְפּלוִֹני וּ ְפלוֹ ִני‪ ,‬וּ ְגָזלוֹ אוֹ ֲע ָשׁקוֹ ְבֶּזה וּ ְבֶזה ָה ֹא ֶפן‪,‬‬

‫אוֹ ֶשׁ ֵחְרפוֹ‪ ,‬אוֹ ִצֲערוֹ וּ ִבְיּשׁוֹ ְו ָכל ְכּ ַהאי ַגְּוָנא )ְוָכל ַכּיּוֵֹצא ָבֶּזה(‪ַ ,‬וֲא ִפלּוּ ִאם‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫גרע האיש הזה מלץ‪ ,‬דכתיב )משלי ט' ח'( 'אל תוכח ‪dgked oiprl dfa daxd oiirl yi f` ,heyt olfb‬‬

‫‪.dfa `veike‬‬ ‫לץ'‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫‪ .'eke envrl xizdl `ly (`l) la` ,mewnl mc` oiay oipra epazk df lk ,dpde‬הטעם‪ ,‬דבודאי‬

‫חסר כאן פרט אחד‪ ,‬והוא פרט החמישי שיכוון‬ ‫‪bdpzn `edy s` ,exiagl mc` oiay mipipra‬‬

‫‪ ,egikedl ep` oiaiiegn ,minrt dnk oick `ly oda‬לתועלת‪ .‬הנכתב לעיל‪ ,‬והוא מה שכתבתי בפנים‬

‫‪ .df ici lr 'jzinr' llkn `vei epi`c‬ורק לענין 'דבודאי אין' וכו'‪.‬‬

‫לשה"ר התיר עליו רבינו יונה‪ ,‬ולא משום דאינו בכלל ‪ iptne‬שרגילין הרבה לטעות בזה‪ ,‬לכן ארחיב קצת‬

‫הדיבור בזה‪ ,‬כדי שלא יאמר הקורא שאני‬ ‫'עמיתך'‪ ,‬רק משום 'לקנא לאמת ולעזור לאשר אשם‬

‫לו'‪ ,‬אבל לענין הוכחה‪ lkle ,mirx zad` oiprle ,‬מחמיר עליו חומרא בעלמא‪ .‬וזה לשון הרבינו יונה‬

‫‪ - epzinr yi`l oieevn ep` xy` mipipr x`y‬בשערי תשובה במאמר רכ"א‪' :‬ודע דבדברים שבין‬

‫אדם לחבירו כמו גזל ועושק וכו'‪ ,‬גם היחיד אשר‬ ‫‪.el mb ep` oiaiiegn‬‬

‫‪ di`xe‬לדבר‪ ,‬דבענין בין אדם למקום התנה רבינו ראה יגיד‪ ,‬כדי לעזור לאשר אשם לו ולקנא לאמת‪,‬‬

‫יונה במאמר רי"ט‪ ,‬שכתב 'אשר כל שער עמו והנה אמרה התורה שיעיד עד אחד בבית דין כדי‬

‫יודעים שהיא עבירה'‪ .‬ונראה בעליל כונתו‪ ,‬דאי לאו לחייב הנתבע שבועה'‪ .‬עד כאן לשונו‪.‬‬

‫הכי עדיין הוא בכלל 'עמיתך'‪ .‬ודבר זה ידוע בבין ‪ m`e‬כן‪ ,‬דבנידון דידן דאיירינן בסעיף זה‪ ,‬שאין לו‬

‫מזה תועלת על להבא‪ ,‬אפילו אם יהיה בעד אחד‬ ‫אדם לחבירו‪ ,‬בכל מה שצייר רבינו יונה בגזל ונזק‬

‫וצער ובושת‪ ,‬הוא בא לכתחלה מצד סיבה אשר על כהאי גוונא‪ ,‬דהיינו שמעדותו לא יצא שום נפקא מינא‬

‫ידה היצר הטעהו שמותר לעשות דבר זה לחבירו‪ ,‬אף לדינא‪ ,‬לשה"ר מיקרי‪ ,‬בין בבין אדם למקום‪,‬‬

‫שבאמת השכנגדו צדיק בריבו‪ ,‬אך על כל פנים מצא וכדאיתא בפסחים )קי"ג ע"ב( במעשה דזיגוד דנגדיה‬
‫לו היצר מקום לפתותו‪ ,‬שמותר לעשות לאיש מריבו רב פפא משום זה‪ .‬ובין בבין אדם לחבירו‪ ,‬אם יזדמן‬

‫כל דבר רצח‪ ,‬ולפעמים מפתהו היצר שמצוה גם כן כהאי גוונא‪ ,‬שמדברי העדות שלו‪ ,‬לא יהיה שום‬

‫יש בזה‪ ,‬ואם יראה בעצמו שאיש אחר יעשה ככה נפקא מינא לדינא‪ ,‬גם כן אסור מן התורה להעיד‪.‬‬

‫העוולה או הבושת ואונאת דברים לאיש אחר‪ ,‬כמו וכמו שכתב הגר"א בחושן משפט בסימן כ"ח סק"ט‬

‫שהוא עושה לאיש זה‪ ,‬ירים קולו עליו לאמר שהוא בשם הספרי ]והכונה‪ ,‬היכא דהעד יודע מתחלה שעל‬

‫עושק או מבייש לאדם מישראל בחנם‪ ep` ,ok m`e ,‬פי דין לא יועיל עדותו‪ ,‬לכן לא יעיד‪ ,‬דרק ענין ביש‬

‫‪ ,xn`l eipir z` xeern xvid wxy yega oi`ex‬בעלמא הוא דקא מפיק עליה דפלניא‪ ,‬וכההיא מעשה‬

‫‪ zexdf`d lk dxezd dzev `l eilr - igkepd yi`ly‬דזיגוד‪ ,‬אבל בסתמא מחויב להעיד פן יועיל עדותו‬

‫‪ 'jenk jrxl zad`e' 'ebe '`pyz `l' oiyrde oie`ld‬לענין מה[‪ ,‬וכל שכן שלא בבית דין בדרך סיפור‬

‫‪ dfd xzen xne`l `ivep ji` ok m`e ,dfa `veike‬בעלמא‪ ,‬ודאי לשה"ר הוא‪.‬‬

‫‪ lke‬זה אפילו אם הוא מספר מה שפלוני עשה‬ ‫‪.'jzinr' llkn‬‬

‫לפלוני‪ ,‬וקל וחומר בנידון דידן שהוא מספר מה‬ ‫`‪dna xacd eze`a oi`y lkl d`xp `edy `l m‬‬

‫‪ e` apb `ed dfd `hegd wx ,ote` meya zerhl‬שפלוני עשה לו‪ ,‬דעל זה לא שייך כלל התירא‬