Page 82 - 5
P. 82

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬                    ‫‪Ó‬‬

‫‪ Î"‡Â‬סגי בש מקו הנתינה רק שהעדי ידעו‬            ‫וכתב דלכאורה איכא קלקולא דעי"ז יבוא להזי‬
                                               ‫עמנו היית פי' וחז"ל בטלו חקירות ודרישות עיי'‬
 ‫במקו הכתיבה לש מי כותבי ומכירי‬                ‫ב"י סי' י"א בש תשובת רשב"א וד"מ אות וי"ו‬
‫שמה שבמקו הנתינה מחששא דב"ב קס"ז ע"ב‪,‬‬          ‫ונימוקי רפאד"מ‪ ,‬ועי' רמב" ספי"ז ממלוה ולוה‬
‫אבל שיהי' קפידא בשמ שבמקו הכתיבה עד שיש‬        ‫דכ' מדלא בעי' ש עיר בשטרי ממו כדמוכח שלהי‬
‫סוברי שהוא עיקר עתה מהיכי תיתא ואי זה אלא‬      ‫כתובות ש"מ לא בעי' יכול להזי ממילא מוכח‬
‫אחר שמזכירי' בגט שו מקו כתיבה א"כ ממילא‬        ‫דכשר בלא זמ ע"ש‪ .‬וה"ה בגט מדבעי' מפני מה‬
‫צרי שלא ישונה ש מקו הכתיבה‪ ,‬ומעתה ק' לא‬        ‫תקנו זמ בגיטי ש"מ לא בעי' יכול להזי א"כ לא‬
‫ליכתב לא ה"א ולא וי"ו‡‪ ,‬לא ליכתב מקו הכתיבה‬     ‫בעי נמי ש מקו ומפני מה תקנו ש מקו‬
‫ולא ש שבאותו המקו ‪ ,‬ומזה יבי מי שאומר‬          ‫הכתיבה‪ ,‬ומלבד מ"ש פני יהושע דאיכא רעותא‬
 ‫דמשו"ה בעי' מקו כדי שיכתב שמ שיש לה‬           ‫שעי"ז יבואו להזי העדי רוצה לומר בלעז בעלמא‬
‫באותו מקו הוא עושה מערכה על הדרש והחקירה‬       ‫דהרי לא יוזמו בכ שיאמרו אחרנוהו מ"מ מה הי'‬

                     ‫עצומה‪.‬‬                                  ‫לנו ליכנס בתגר הזה‪.‬‬

‫‪ ˘"ÓÂ‬פני יהושע בסיו דבריו אטו שטרות דבעי‬                   ‫]‪[Ë‚· ÂÎÂ˙Ó ÁÎÂÓ‬‬

 ‫ש מקו משמע בשטרות פסול אי ליכא ש‬               ‫‪ „ÂÚ‬נ"ל פשוט הא דבעי' ש הבעל שיש לו במקו‬
‫מקו ועיי' ר" סו כתו' גבי מגבהו מעות בבל‬
‫ורמב" פי"ז ממלוה ולוה הנ"ל וחי' רמב" ב"ב‬        ‫הכתיבה היינו משו שנכתב בגט מקו‬
‫קס"ז ודברי רבינו ישעי' שבטוח"מ סי' מ"ט ופרישת‬  ‫הכתיבה משו טע שוב אי שינה שמו שבאותו‬
‫הב"י עליו ודברי פ"י צ"ע‪ .‬ומ"ש עוד משו גט‬       ‫מקו הוה לעז‪ ,‬אבל אי לא היו כותבי כלל ש עיר‬
‫שע"י שליח שצ"ל בפ"נ מבואר הדוחק‪ .‬ג מ"ש בית‬      ‫הכתיבה בגט לא הוה איכפת ל רק בש מקו‬
 ‫מאיר ]ריש סימ קכח[ שימצא קיו לחתימת העדי‬       ‫הנתינה‪ ,‬תדע ל שהרי מדינא לא היו העדי צריכי‬
 ‫אינו נראה דא"כ הי' יותר ראוי שיכתבו מקו דירת‬  ‫להכיר ש האשה כלל רק משו חששא דבש"ס ב"ב‬
‫שש ניכר יותר מבמקו עמידת לפי שעה לפעמי ‪.‬‬       ‫קס"ז ע"ב‪ ,‬אבל משו עיקר הכריתות די א יכוונו‬
                                               ‫לש האשה ששמה כ וכ והיא אשתו של זה ורק‬
‫‪ ‡ÏÂ‬ידעתי מדוע נאיד מדברי אלקי חיי שהיו‬        ‫במקו הנתינה שש הכריתה צרי שית הגט מי‬
                                               ‫ששמו כ למי ששמה כ ‪ ,‬אבל במקו הכתיבה‬
‫בפיו בתחלה‪ ,‬כי אי ספק לפע"ד שהאמת כ‬            ‫וחתימה ש אי כריתה ולא שו ]דבר[ אפי' למ"ד‬
‫הוא כאשר אבאר דברי הגאו הנ"ל ביתר ביאור‪ ,‬כי‬    ‫עדי חתימה כרתי אי הכונה שבשעת החתימה‬
 ‫אחר שהוצר לתק זמ בגיטי שוב חשו לשלו‬            ‫עושי שו כריתות אלא כשהגיע הגט לידה מחות‬
‫מלכות ותקנו למנות לשנות מלכיות וממילא הוצרכו‬    ‫בעדי הוי כאלו אלו העדי החתומי קורי‬
‫לתק ש מקו העדי כי אלו הוזכר ש עיר לאיזה‬        ‫ומעידי כ לפני'‪ ,‬עיי' ר" במסקנתו במשנה ג'‬
 ‫מני ולאיזה מלכות נמנה ולפעמי כותבי לש‬
‫איסטנדרא שבעיר המשתנות מעיר לעיר ולפעמי יש‬                    ‫גיטי פסולי וע"ש‪.‬‬
‫בעיר אחת ב' שליטי כגו מהגמוניא להגמוניא‬
‫במס' גיטי ד' ע"ב ואז צרי לסמ מזרח העיר‬         ‫‪ ˘"ÓÂ‬הרי" ביבמות פ"ד אחי גבי זמ בקידושי‬
‫ומערב העיר עצמה‪ .‬ומזה נ"ל מ"ש ביבמות קט"ו‬
‫ע"ב בצד קלוניא מתא‪ ,‬דפליגי רש"י פי' ש עיר‬      ‫דכל זמ שלא יצא השטר מיד עדי ליד‬
‫ורמב" במלחמות ובפי' לפי שטתו דפי' הסוגי'‬       ‫שכנגדו היינו להמלוה או להאשה לא נחקרו עדות‬
‫משו כא נמצא וכא הי' הוצר לפרש דבנהרדעא‬          ‫בב"ד ולאו עדות הוא‪ ,‬וע"ש מ"ש מלחמות ה' שג‬
‫גופיה היה מקו אחד שהיה חירות מהמל ונקרא‬        ‫הרז"ה צרי לזה‪ ,‬וא"כ כל מה שאנו אומרי ע"ח‬
 ‫קלוני' והיו כותבי בצד קלני' מתא ולאיזה צור‬    ‫כרתי ובעי' מוכח מתוכו הכל קאי ארגע מסירת הגט‬
‫כתבו זה‪ .‬אע"כ כנ"ל ויש בזה דבר חידוש דעיקר‬     ‫ליד האשה ועוד יבואר זה לקמ אי"ה וא יראה‬
‫כתיבת ש עיר עמידה משו שלו מלכות נגעו בי'‬
‫ואפ"ה בשינה וכתב למלכות שאינה הוגנת לר"ת‬           ‫גדולי אחרוני יטו מזה יטו מדר האמת‪.‬‬

‫‪·È ÔÓÈÒ‬‬

                                               ‫‡‪.[‡ ,‰ ÌÈÁÒÙ 'Ó‚‰ ˙χ˘ ͯ„] .‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87