Page 84 - 5
P. 84
˘‡ ˙ÂÏאב העזר חלק ב ˙·¢˙ ·Ó
כנ"ל וכיו דהוה בעיר א' בנהרדעי תרי ענ בר חיי' באמצע עיר נהרדעי שלא במקו ב"ד ודמזבני כיתנא
ומסתמא רגילי כל השנה לכתוב כתבי ושטרות אפי' שיירות מצויות ש וחיישי לשמא כשמא אבל
וה היו מסומני א' חיגר וא' של מסתמא היו לשני שוירי לא חיישי' ולא שבקי' קרוב ודאי משו
רגילי לסמנ כדאי' במתני' ב"ב קע"ב ע"א ,ואי ספק רחוק ,וכפירש"י ביבמות קי"ד ע"ב יבדוק כל
ס"ד דעדי הוה קיימא בנהרדעא שש הוחזקו העול מיבעי' לי' לא פירש"י דלמא איכא עוד
ונמסר לה מילי ש אע"ג דלא כתבו אלא בסורא נהרדעא וכפי' רמב" במלחמות אלא דלמא פריש א'
מ"מ היו כותבי כבנהרדעא ענ חגרא ומדכתבו מנהרדעי למקו אחר ע"ש והיינו כנ"ל דלא חיישי'
סתמא ש"מ אינהו לא הוי במקו שהוחזקו ב' ענ לתרי נהרדעי אלא באשתכח בב"ד ורבא מייתי ראי'
אלא חד מינייהו אתא להכא וכא לא הוחזקו תרי מכל מעשה ב"ד דאשתכח נמי בב"ד ואפ"ה יחזיר
וכתבו עדי סת ענ בר חיי' וכיו דא"א דאתא הכא ור"ז רמי מתני' אברייתא דמצא שובר בשוק ואפ"ה
בההוא יומא ש"מ דלאו ענ חיגר הי' אלא אחר לא יחזיר בשוק דלא במקו ב"ד וא"ש ,והיינו דכ'
השל זה הוא סברת אביי ,ורבא חייש לאיקרי וכתבו הרא"ש דאי נמצא ג בש העיר מהדרי' כיו דלא
בלי סימ וכעי דאמרי' בב"מ )טז ,ב( סוגי' דשטר הוחזקו ולא שכיחי שיירא פי' בודאי שכיחי שיירתא
הקנאה וא"ש להרז"ה ,אבל לשיטת רמב" דענ הי' אבל לא שכיחי באותו אופ דניחוש לשני שוירי
מעיר חגרא ונתיישב מקרוב בנהרדעא קשה ונ"ל היינו במקו ב"ד או דמזבני כיתנא והדי די אמת
במ"ש שנתיישב מקרוב בנהרדעא רצה ליישב זה
כיו שנתיישב בקרוב עדיי לא הוחזקו בכתיבת לפע"ד וכ"כ בית מאיר לדינא‚.
שטרות בנהרדעי כולי האי ולא חשו לי' העדי מ"מ
קשי' לראב"ד הא מדינא צרי לכתוב ש עיר חגרא ‡ Ì Óדעת החולקי והראב"ד בראש כמ"ש ה"ה
ודוחק לומר דה"נ חיישי' לאיקרי וכתוב גט פסול
מדינא שוב מצאתי שהרגיש קצת בגי"ת ]של"ג ח"ד )פ"ג מהל' גירושי הי"ד( בשמו דבעי' דוקא ש
עיר דירה בגט ולא מצאתי שרש דברי הראב"ד
ד' לב[ בזה אלא דלא נחית למ"ש בזה. בתמי דעי „ ,א רמב" מייתי בב"ב קס"ז ע"ב
דאמרי' ב' יב"ש בעיר אחת אי מגרשי נשותיה
]‚[¯ÁÂ‡Ó Ë אלא זה בפני זה מזה הוכיח הראב"ד דבעי' שיכתוב
ש העיר בגט דאל"ה דלמא יבוא א' מעיר אחרת
‰ ‰Âפ"א מה' גירושי' )הכ"ה( כתב הכ"מ ראיה שיכירו העדי ששמו יב"ש ויגרש אשתו של זה
והכא לא הוחזקו ,אע"כ צרי לכתוב ש עיר דירה
לרמב" דגט מאוחר פסול ודלא כראב"ד בגט ,ומשמע ש מפלפולו של רמב" דס"ל הכי.
מענ חגרא דמאי צרי לומר מילי מסר לימא ענ הי' ובתשו' רשב"א סי' אל רי"ג הוסי בש הראב"ד
בסורא לפני ימי וכ' גיטא ואחרוהו וכתבוהו על מדפסיק בתר הכי דלמא אזיל לאתרא וכו' וממטי לי'
ההוא יומא אע"כ אחרוהו פסול .ודברי אלו כ' לאיתתא דהאי מזה הוכיח הראב"ד דמא דאזיל
רמב" בחי' גיטי )יז ,ב( בסוגיא דזמ בגיטי וצ"ע ממתא ויתיב במתא אחריתי כתבינ ביה מתא דהוה
על הראב"ד .ולהנ"ל י"ל ראב"ד מפרש כפי' רמב" דייר בה מעיקרא ואתא מש דאל"ה אלא הוי כתבי'
שבא לנהרדעי מחגרא ונתישב ש בקרוב והיו בי' האי אתרא בתרייתא אי ממטי לאיתתא דהאי
יודעי שלא הי' בכדי שיל ויבוא ,פי' על דר משל
שבא לנהרדעי בר"ח ניס ונתישב ש באופ שנקרא ע"ש.
ענ נהרדעא ונימא אז הל מש לסורא וכ' גט
ואחרוהו על יו ג' ניס וחזר זה לנהרדעי והשתא Ú"ψÂביבמות )קטז ,א( גבי ענ בר חייא מחגרא פי'
ביו ג' ניס שישב זה בנהרדעי נמצא גט זה בסוריא
וזה לא אפשר בשו אופ שיל ויחזור בג' ימי במלחמות ה' דהוה דייר בחגרא ועתה
אבל מילי מסר אפשר הוא שבאו העדי לכא מש מקרוב אתי ויתיב בנהרדעי ולפי הנ"ל אי יתחל
ולק"מ אהראב"ד .‰א קשי' כיו שהראב"ד ע"כ זה בענ בר חייא סת דלא אתי מחגרא הלא צרי
להזכיר ש חגרא שוב בגיטי דהאי.
˙Ó‡‰Âהרז"ה פי' ענ בר חייא חיגר ברגליו ואיד
הוי של ,ונ"ל דהוי קשי' לי' מ"ט דאביי
דלא חייש למילי מסר דחשש פשוט הוא ע"כ פי'
‚.È˙·˘Â ‰"„Â Ì Ó‡‰Â ‰"„ ‡Ú 'ÈÒ ÔÈÈÚ .‰Ê ÏΠ͇ ‰"„ ÁÓ 'ÈÒ ‡"Á ÏÈÚÏ Î"Π.
„.Ôωτ ‡"·˘¯‰ ˙ËÈ˘· ‚"Ó˜Ò ËΘ 'ÈÒ Ì˘ ÔωÏ ‰Ê· Íȯ‡‰˘ Â"˜Ò ‡"˜Ò ÁΘ 'ÈÒ ËÂ˘Ù Ë‚ 'ÈÚ .
.ÈÈ Ú· È ‡Â ‰"„ ̂ ‰"„ Â"Î˜Ò ÊΘ 'ÈÒ ËÂ˘Ù Ë‚ ¯Ùҷ ̇ ‰"„ Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡ ,· ÔÈËÈ‚· Ô"¯‰ ÂÊ ‰È‡¯· Î"˘Ó ÔÈÈÚ .‰