Page 254 - IYUN
P. 254

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫רנד‬

                                 ‫סעיף יד‬
‫ה‪ .‬בלובשו על בגדיו רק כדי להציל מטינוף‪ ,‬כגון שלא יתלכלכו מהגשמים‪( :‬א) דרך‬
‫מלבוש – אפילו הוא בגד גס ועב שאין רגילין לצאת כך‪ ,‬מותר כיון שהוא דרך‬

                                                       ‫מלבוש‪{ .‬שו"ע וס"ק נב}‪.‬‬

‫(ב) באינו דרך מלבוש – אסור‪ .‬אבל אם מתעטפת בו גם קצת מגופה הוי דרך‬
                         ‫מלבוש ושרי‪ .‬ואפילו אם הוא בגד גרוע כשק‪{ .‬ס"ק נג}‪.‬‬

‫ו‪ .‬במניחו על ראשו וכד' כדי שלא יצערוהו הגשמים – שרי בכל ענין‪ .‬ובלבד שיקשרנו‬
                                                                ‫יפה‪{ .‬ס"ק נד}‪.‬‬

                                 ‫סעיף טו‬

                                                                 ‫ז[ הקיטע‪:‬‬
‫א‪ .‬האם יוצא בקב שלו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אין הקיטע יוצא בקב שלו‪ ,‬דהיינו שעושה כמין דפוס‬
‫של רגל וחוקק בו מעט לשום ראש שוקו בתוכו‪ ,‬ואינו עושה זה להלך בו שעל כל‬
‫פנים צריך הוא למקלו אלא כוונתו כדי שלא יראה חסר רגל אלא נכה רגל‪ ,‬כיון‬
‫דאינו צורך הילוכו‪ ,‬אסור (שו"ע(‪ ,‬דחיישינן דילמא משתליף מרגלו ואתי לאתויי‬

                                                                 ‫ד"א‪{ .‬ס"ק נו{‪.‬‬

                                 ‫סעיף טז‬
‫ב‪ .‬קיטע היושב על כסא‪ ,‬האם יוצא‪( :‬א) בסמוכות של עור או של עץ לראשי שוקיו‬
‫או רגליו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אין יוצאים בהם בשבת‪ ,‬דאיידי דתלוים ולא מנחי אארעא‪ ,‬זמנין‬

                                                            ‫דמשתלפי (שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) בכסא וספסלים הקטנים שבידיו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר לצאת (שו"ע)‪ ,‬שנשען עליהם‬

          ‫בעת שנדחף לפניו‪ ,‬ושרי דהוא דומיא דחיגר עם מקל דלהלן‪{ .‬ס"ק נז}‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיטע בשתי רגליו המהלך על שוקיו ועושה סמוכות של עור לשוקיו‪ ,‬האם יוצא‬
‫בהם‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬יוצא בהם בשבת (שו"ע)‪ ,‬דלא שייך כאן דילמא משתלפי‪{ .‬ס"ק נח}‪.‬‬

                                                                  ‫ח[ מנעל‪:‬‬
‫א‪ .‬מה דין יציאה‪ ,‬במנעל של עץ ‪ -‬מותר לצאת במנעל של עץ שהרגל נכנס בו‪( .‬רמ"א)‪.‬‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259