Page 255 - IYUN
P. 255
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שא -באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים רנה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) אף על גב שאין בו עור כלל ,אפ"ה מקרי מנעל .והגר"א מצדד כהרמב"ן דשל עץ
לבד לא חשיב מנעל{ .ס"ק נט}.
וליכא למיחש שיפול (רמ"א) .אף על גב דבגמרא משמע דבשל עץ גזרינן דילמא
משתמיט מרגלו מפני שאין מהודק ,היינו בזמנם שהיה קשור העיקר בשוק ולא
היה הרגל נכנס בו משא"כ בשלנו{ .ד"ה שהרגל}.
ב .בפאנטאפיל [נעלי בית] דמשתלפי במהרה ,ומ"ט -מותר[ .דמהודקין קצת ולא נופלים
מאליהן {ס"ק ס}] .ויש מחמירים ואוסרים (רמ"א) .דילמא משתליף .והט"ז כתב דלא
חיישינן לזה דהא אין דרך לילך יחף בר"ה .ונראה דבמקום רפש בודאי אין להקל.
{ס"ק סא}.
בסנדל של שעם -לפי הרי"ו בודאי מותר לצאת בו לכו"ע אפילו למאן דאוסרים
בשל עץ{ .ד"ה שהרגל נכנס בו}.
ג .האסורין משום דאתי לאתויי ,אם שכח ויצא בהן לר"ה -לכו"ע א"צ להסירן אלא
מהלך בהן עד שמגיע לביתו .והטעם משום כבוד הבריות{ .ס"ק סא ואות סד}.
ד .האם מותר לילך יחף ומ"ט -לא ילך אדם יחף בשבת במקום שאין דרך לילך יחף,
ולא יצא אדם בשבת כמו שהוא יוצא בחול בלתי דבר אחר שיזכור על ידו שהוא
שבת ולא יבא לחללו (רמ"א) .ובד"מ משמע דאפילו במקום שדרכם לילך יחף
בחול ,בשבת ילבש מנעלים כדי שיזכור שהוא שבת .ובב"ח איתא דגם יש בזה
משום עונג שבת[ .ועיין סימן ב' דגם בחול מדת צניעות הוא שלא לילך יחף]{ .ס"ק סב}.
סעיף יז
ט[ יציאה במקל:
א .חיגר( :א) שאינו יכול לילך כלל בלא מקל ,ומ"ט -מותר ,דכיון דאינו יכול לילך כלל
בלא מקל הו"ל כמנעל דידיה{ .שו"ע וס"ק סג}.
(ב) כשיכול לילך בלא מקל ,ומ"ט -אף על פי שגופו מתנענע אסור ,דהוי המקל
אצלו כמשוי ,כיון דבביתו הולך בלי מקל{ .שו"ע וס"ק סד ועי' ד"ה אבל}.
(ג) אם יש מסמר בראש המקל ,ופסיק רישא שיעשה גומא בהליכתו -צ"ע אם
מותר לילך בו ,ובמ"ז מצדד להיתר{ .ד"ה שאינו}.
הולך
במדבר
(שמד)
