Page 257 - IYUN
P. 257

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שא ‪ -‬באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים רנז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫ורמ"א)‪ ,‬דאין חשש דילמא מיפסק ואתי לאתויי‪{ .‬ס"ק עט}‪ .‬ולא גזרו אטו אינו‬           ‫‪16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA‬‬
                                                                                                                                             ‫אריג כיון שהוא נוי לבגד לא הטריחו חז"ל להפסיד אותו ולהתגנות {ס"ק פא}‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                          ‫‪9‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) אם אין דרכן להיות מחוברים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור (רמ"א)‪ ,‬דגזרו מחובר אטו אינו‬
                                                                                                                                          ‫מחובר‪ .‬ואפשר דבכלל משוי הוא דאינו בטל לגבי הבגד כיון שאין דרכו בכך‪ .‬וכן‬
                                                                                                                                          ‫משמע בתשו' הרשב"א שהובא בב"י שכל דבר שאין צורך להבגד ואין תשמיש‬
                                                                                                                                          ‫להבגד אינו בטל לגבי הבגד והרי הוא כאלו מוציאן לבדו בלא הבגד וחייב‪{ .‬ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                                    ‫פב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) זגין של זהב‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬לא חיישינן דילמא מחייכי עליה ואתי לאתויי בידו‪ ,‬כיון‬

                                                                                                                                                                                                  ‫שהוא ארוג‪{ .‬ס"ק עט}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬באינם ארוגים ‪ -‬אין יוצאין (שו"ע)‪ .‬ואפילו הם קשורים להכסות‪ .‬דחיישינן דילמא‬
                                                                                                                                          ‫מיפסק מהכסות או מצוארו ואתי לאתויי‪{ .‬ס"ק פ}‪ .‬וכ"ש אם הם של זהב דחיישינן‬
                                                                                                                                          ‫דילמא מחייכי עליה להחזיקו כיוהרא דאינו עשוי אלא לעשירים ואתי ליטלן‬

                                                                                                                                                                                                           ‫ולאתויי ביד‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫וכתבו בתוספות דאפילו בנים קטנים שאינם עשירים אסורים לצאת בזוג של‬
                                                                                                                                          ‫זהב שאינו ארוג בכסות או התלוי בצוארו‪ ,‬דחיישינן דילמא מחייכי עלייהו וא"א‬
                                                                                                                                          ‫שלא ישמע אביהם ויטלם ובתוך כך אתי לטלטלם ד"א בר"ה‪{ .‬ס"ק פ ועי' אות צד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬זגין המשמיעים קול‪( :‬א) לקטנים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬הא דמותר לצאת בזגין הארוגין דוקא‬
                                                                                                                                          ‫שאין בהם ענבל ואין משמיעין קול (רמ"א)‪ ,‬וה"ה אם הזוג הוא פקוק {ד"ה דוקא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) לגדולים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬המג"א מסיק דדוקא היכא דבעי לקלא כגון לקטנים‪ ,‬אבל‬
                                                                                                                                          ‫גדולים מותרים לצאת אף בשיש לו עינבל ומשמיע קול כיון דלא בעי לקלא‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫אמנם בסימן ש"ה מסתפק המ"א דאפשר דקול זוג משתמע ככלי שיר ובכלי‬

                                                                                                                                                                ‫המיוחד לשיר הלא אסור‪ .‬וכ"מ בא"ר והגר"א‪{ .‬ד"ה דוקא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬כיסים התפורים בבגד‪ ,‬וקאפטו"ר [שמכסה ראשו בגשם] התלוי בבגד‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר‪,‬‬

                                                                                                                                                                                      ‫שדרכו להיות מחובר‪{ .‬ד"ה שדרכו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬מטפחת שמקנחים בו‪( :‬א) בתפור היטב בבגד מבעו"י‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר‪ ,‬אם מחובר‬
                                                                                                                                          ‫לכסות (רמ"א)‪ .‬וכאן בעינן שיהיה מבע"י תפור היטב להכסות או עכ"פ שיהיה‬
                                                                                                                                          ‫תפור בשני תכיפות‪ ,‬דאז הוי כמו אריג יחד‪ .‬ואף על גב דהוא דבר שאינו לא‬
                                                                                                                                          ‫מלבוש ולא תכשיט מ"מ לא חשיב כמשוי‪ ,‬דדרך היה בזמניהם לתפור כן להכסות‬

                                                                                                                                                                                      ‫הלכך בטל הוא לגבי בגד‪{ .‬ס"ק פד}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262