Page 261 - IYUN
P. 261
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שא -באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים רסא
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ו .מלבושים דידן כשהוא לבוש בהם ,ומגביהם מעט כדי שלא יתלכלכו ,ומ"ט -מותר,
דאכתי נשאר עליו עצם הבגד דרך מלבוש .ומשמע באחרונים דאעפ"כ אין להקל
אלא במגביה קצת ,אבל לא להגביה הרבה ולתתם תחת הזרוע דנעשה כמרזב.
{שו"ע וס"ק קיז ועי' אות קמא}.
ז .וכשאינו מוציא ידיו מתוכן -כגון מענטלי"ק של נשים או שול מאנטי"ל של
אשכנזים ,אסור להגביהם ,דלאו דרך מלבוש הוא .ומ"מ נראה דאין להחמיר אלא
להגביה הרבה ,אבל לא מעט כדי שלא יתלכלך ,דעדיין דרך לבישה הוא{ .ס"ק קיח
ועי' אות קמג}.
סעיף לב
טו[ מעות:
א .מה דין צרורים בסדינו( :א) היוצא בהן -חייב ,דדרך הוצאה היא.
(ב) ללבשו בבית -מותר אם צריך הסדין .וי"א דווקא אם ירא להניחו שלא יגזלוהו.
{ס"ק קכ ואות קמה}.
ב .צרורים בכיס התחוב בבגדו -חייב[ .אבל בבית או תוך העירוב שרי באופן המבואר לקמיה].
{ס"ק קיט}.
ג .מה הדין במעות שאינם מנוקבים ,ומ"ט -בבית מותר דווקא בצרורים (רמ"א),
והגר"א כתב דבצרורים בסדינו בעי ג"כ מנוקבים .דאל"ה היה אסור לטלטל גם
הסדין דנעשה בסיס להמעות שצרר בתוכו מע"ש{ .ס"ק קכא ועי' ד"ה אם צריך}.
סעיף לג
ד .מעות כסף או זהב התפורים בבגדו ,האם מותר( :א) לצאת בהם ,ומ"ט -אסור
לצאת בשבת במעות או בכסף וזהב התפורים בבגדו (שו"ע) .ולא בטלי לגבי
בגד כמו שאר דבר התפור בתוך הבגד ,משום דחשובים ולא בטלי[ .ומ"מ לית בהו
חיובא אלא איסורא ,משום דלאו דרך הוצאה היא]{ .ס"ק קכב} .הגה :ויש מתירים במקום
פסידא שירא שיגזלנו ממנו אם יניחם בבית וילך מהם .וכן נוהגין להקל אם צריך
לצאת .אבל אם יוכל להיות יושב בבית ולא לצאת ,לא יצא .ובמקום שא"צ לו
ויוכל להניחם בבית ,יש להחמיר (רמ"א).
וטעם היש מתירים ,דכיון דלית ביה אלא איסור דרבנן משום דלאו דרך הוצאה
הולך
במדבר
(שמד)
