Page 259 - IYUN
P. 259
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שא -באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים רנט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) (ב) אתמחי קמיע -כגון שכתב לחש אחד באגרת אחת וריפא באותה אגרת ג'
פעמים[ ,אפילו רק לאדם אחד] ,שעי"ז נעשה אגרת זו מומחה ,שכל אדם מחולי
זה שישא האגרת הזה יתרפא .ודוקא אותה אגרת בעצמה ,אבל אם יהיה כתוב
הלחש הזה גופא באגרת אחרת לא מהני ,דלא איתחזק הלחש הזה כ"א באגרת
הזו .ואפילו אם יכתוב אותו גברא בעצמו שכתב האגרת הראשון ג"כ לא מהני
דהלא לא איתמחי גברא בשלש אגרות{ .ס"ק פט ,צב-צג} .ודעת רש"י ור"ח שאם
לחש זה רפא ג' בני אדם מחולי אחד נעשה לחש זה מומחה שכל מי שיכתבנו
לחולי זה מותר לצאת בו .ויש לסמוך להקל בעת הצורך{ .ד"ה כגון}.
(ג) איתמחי גברא וקמיע -כגון שכתב לחש אחד בג' אגרות וכל אחת הועילה
לג' אנשים או לאדם אחד שלשה פעמים ,איתמחי גברא ללחש זה בכל אגרת
שיכתבנו ואתמחו אגרות הללו לכל אדם (שו"ע)[ .ונ"מ אם אבד גברא המחאתו כגון
שכתב עוד ג' פעמים הלחש הזה ולא הועיל ,דמ"מ מותר לישא אותן האגרות שמכבר מצד
איתמחי קמיע {ד"ה ואיתמחו}] .הגה :ודוקא שבאו ב' המחאות ביחד ,אבל אם
איתמחי גברא תחלה ואח"כ עשה קמיע וריפא ג"פ ,לא תלינן בהמחאת הקמיע
רק בהמחאת הגברא שכבר אתחזק (רמ"א).
סעיף כח
יג[ מי שיש לו מכה:
א .מטבע ברגלו להגן שלא ינגף ,באיזה אופן מותר לצאת בו -מי שיש לו מכה בפיסת
רגלו וקושר עליה מטבע להגין שלא ינגף ברגלו ,וגם הוא מרפא ,מותר לצאת בו
(שו"ע) .ומשמע דבדבר שאינו מרפא אלא שעושה כדי שלא ינגף ברגלו אסור,
אבל בא"ר הביא בשם כמה פוסקים דאפילו אם אינו מרפא אלא שעושה כדי
להגין מצער ג"כ מותר לצאת בו ,וכן דעת הרמב"ם.
ודוקא בשקשר את המטבע לפיסת רגלו מבע"י באיזה סמרטוט ,דלא חשיב
ובטיל ,אבל אם קשר אז בדבר שהוא חשוב ,אסור לצאת{ .ס"ק קח-קט}.
ב .אם חתך אצבעו בשבת וכורך חתיכת בגד עליה שלא ישרט -להרמב"ם מותר
לצאת בו ,מיהו יותר טוב שיכרוך על המקום הזה באיזה סמרטוט ,דבזה מצדד
הפמ"ג דלכו"ע שרי לצאת בו ,דלא חשיב ובטיל לגבי המכה[ .מיהו בכל גווני צריך
לרחוץ מקודם הדם שבאצבעו כדי שלא יצטבע עי"ז]{ .ס"ק קח}.
הולך
במדבר
(שמד)
