Page 267 - IYUN
P. 267
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שא -באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים רסז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) דמיירי בדבר שאין מקפיד על מימיו ,או בשבאו עליו רק מים מועטים ,דלא
חיישינן שיבא לסחוט{ .ס"ק קע ואות ריב}.
ג[ לטלטלן:
א .בגדים השרוים במים( :א) כשנשרו במים מרובין -אסור לטלטלם שמא יבא לידי
סחיטה .והוא שמקפיד על מימיו [שאין רוצה שיהיה בהם מים] (רמ"א).
(ב) כשבא עליהם מים מועטים -לא חיישינן שיבוא לידי סחיטה{ .ס"ק קעא}.
ב .המטלניות ששרוים תמיד במים -אין לחוש ומותר בטלטול{ .רמ"א וס"ק קעב}.
סעיף מז
ג .לשטוח כליו לנגבם מן הזיעה -לא ישטח אדם את כליו בשבת ,אפילו מן הזיעה
(שו"ע).
סעיף מח
ד[ בגד שמסתפגים בו:
א .במה טוב להסתפג אחר הרחיצה -מסתפג אדם באלונטית (פי' בגד שמסתפגין בו
לאחר שרוחצין) ,ומשמע ממ"א דבזה"ז טוב להסתפג בדבר שאין מקפיד על מימיו.
ובהגר"א משמע דסתם אלונטית הוא דבר שאין מקפיד על מימיו{ .שו"ע וס"ק
קעג}.
ב .האם מותר לטלטלו לביתו ,ומ"ט -מביאה בידו [במקום שיש עירוב] ,ולא חיישינן
שמא יבא לסחוט (שו"ע) ,ואף דמבואר לעיל דאסור לטלטל דבר השרוי במים,
שאני הכא כיון דהתירו הסיפוג ולא חששו לסחיטה משום דא"א בלי סיפוג ,לכך
התירו גם להביא לביתו .כ"כ המ"א .ולפ"ז אחר שהביאו לביתו והניחו על מקומו,
שוב אסור לטלטלו .אבל בא"ר הביא בשם ספר התרומה דסיפוג באלונטית
לא מחשב אלא כמים מועטים ולא גזרו על טלטולו משום שמא יסחוט .וכ"מ
בהגר"א דמותר לטלטלו ,וטעמו ,משום דסתמו הוא דבר שאין מקפיד על מימיו.
{ס"ק קעה ואות ריד}.
סעיף מט
ה[ רחיצת ידיו בנהר:
א .כששפת הנהר כרמלית -מותר לרחוץ ידיו בנהר בשבת ,ובלבד שלא יוציאם עם
המים שעליהם חוץ לנהר ד"א{ .שו"ע וס"ק קעו}.
הולך
במדבר
(שמד)
