Page 285 - IYUN
P. 285
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שג -דיני תכשיטי אשה רפה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) דבכל רפואה גזרו משום שחיקת סממנים .א"נ משום דמחזי כאלו מערמת
להוציא ,משא"כ במוך הנ"ל מוכחא מילתא דצריכה לכך{ .ס"ק מט}.
(ג) אם נפלו ,האם מותרת להחזירם ,ומ"ט -לא תחזיר (שו"ע) ,דמחזי כאלו מערמת
להוציא .וי"א דעיקר הטעם הוא רק משום דזה דומה כנתינה לכתחלה ויש לגזור
גם בזה משום שחיקת סממנים .ולפי טעם זה אין לאסור להחזיר כ"א בנפלה ע"ג
קרקע ולא בנפלה ע"ג כלי כמבואר לקמן בסימן שכ"ח לגבי רטיה שנפלה .ובזמננו
דלכמה פוסקים אין לנו רשות הרבים ,יש לסמוך אטעם שני{ .ס"ק נ ואות מד}.
ה .בתי שוקים ,שקושרים במשיחה סביב ,מה הדין ,ומ"ט -יוצאת .אע"פ שאין
המשיחה קשורה בהם ,ולא חיישינן שמא ישתלשלו למטה (שו"ע) .ואפילו אם
המשיחה הוא דבר נוי ,ג"כ לאו בכלל תכשיט הוא דנימא דשלפא ומחויא ,דהוא
צורך להמלבוש ,וכבית יד של הבגד דמי ,וגם בודאי לא שלפא ,שלא יפלו הבתי
שוקיים{ .ס"ק נא}.
ו .אצעדה שמניחין בשוק ,האם יוצאה בה( :א) בדבוקה לבשר ,ומ"ט -יוצאה .דלא
חיישינן שתשלוף ותחוי דלא יתגלה שוקה{ .שו"ע וס"ק נג וד"ה ויוצאה}.
(ב) באינה דבוקה -חיישינן שמא תפול ואתיא לאתויי{ .ס"ק נד}.
(ג) בשל זרוע -יוצאה .ויש מי שאוסר (שו"ע) ,וס"ל דדוקא בשוק מקילינן מטעם
זה ולא בזרוע{ .ס"ק נג וד"ה ויש}.
סעיף טז
ט[ התרת הקשר ברה"ר:
במה שיכולה לצאת בו ,האם יכולה לקשרו ולהתירו ברה"ר ,ומ"ט -בכל מה שיכולה
לצאת יכולה להתירו ברשות הרבים ,ולא חיישינן דלמא מתיא ליה (שו"ע) .והטעם
דכל הדברים שרגילין להסירן אסרו חז"ל לצאת בהן מביתה כשהיא לבושה בהן
דשמא כשתסירנה אח"כ בר"ה תשכח שהוא שבת ואתיא לאתויי ,אבל דברים
שמותרת לצאת בהן מביתה משום שאינה רגילה להסירן ,מותרת לקשור ולהתיר
בר"ה ,דממ"נ אם תהיה זכורה שבת בשעת התרה לא אתיא לאתויי ,ואם לא
תהיה זכורה שבת אפילו אם נאסור להתיר ולהסיר לא יועיל{ .ס"ק נה}.
הולך
במדבר
(שמד)
