Page 289 - IYUN
P. 289
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שג -דיני תכשיטי אשה רפט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) (ד) מטבע; פרפה עליו מע"ש ,מה הדין ,ומ"ט -מותר ,דמעשה מועיל לבטל מינה 16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA
שם מוקצה{ .שו"ע וס"ק עה}[ .ואף שהסירה מהבגד ,מותרת לפרוף בשבת ,כיון שפרפה פעם
10
אחת מערב שבת ,דמעשה מועיל ,ונעשה המטבע כמו כלי או מלבוש {אות סב}].
סעיף כג
ג .פרפה על אגוז כדי להוציאו לצורך בנה ,האם מותר הדבר( :א) לרה"ר ,ומ"ט -אסור
מדרבנן ,אף שהוא דרך מלבוש ואין דרך הוצאה בכך ,מפני שנראה כמערמת
להוציא בשבת{ .ס"ק עו}.
(ב) לכרמלית -מותר (שו"ע).
קשוט הגוף
סעיף כה
א[ צובע באדם:
א .האם אסור מן התורה או מדרבנן ,לה או לאחרים -אפילו העברת סרק ע"פ אשה
אינו אלא דרבנן ,דאין צביעה מדאורייתא על עור האדם ,בין לעצמו בין לאחרים.
{ס"ק עט ועי' ד"ה משום}.
ב .מה הדין( :א) להעביר סרק על פניה ,ומ"ט -אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על
פניה ,משום צובע (שו"ע).
(ב) קינוח פניה בבגד שיש בו סרק ,ומ"ט -אף דלא מתכוונת לצביעה פסיק רישא
הוא ,וכיון דאשה דרכה בכך ליפות את עצמה ע"י צביעת פנים ,מחזי כצובע[ .אבל
איש שאין דרכו בכך לא מקרי צובע]{ .ס"ק עט}.
(ג) אכילת תותים או שאר פירות הצובעים; באיש ,ובאשה -מותר לאכול תותים
ושאר פירות הצובעים אף על גב דצובע פניו וידיו בעת האכילה .וגם אשה מותרת
לאכול תותים ושאר פירות הצובעים ,דדוקא בסרק על פניה שהוא דרך צביעתה
לנוי ,מה שאין כן באכילת תותים שהפסיק רישא הוא רק לשפתיה ,שבזה גם
באשה יראה דאין דרך צביעתה בכך{ .ס"ק עט ועי' אות סה}.
(ד) לטוח על פניה בצק ,שכשניטל מאדים הבשר -אסורה (שו"ע).
הולך
במדבר
(שמד)
