Page 286 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫רפו‬

‫סעיף יז‬

‫י[ לבישה בחצר ובבית‪:‬‬
‫א‪ .‬מפתח‪ ,‬באיזה אופן הותר להביא‪ ,‬בבית ובחצר המעורבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬יש אוסרים להביא‬
‫מפתח אפילו בחצר הבית‪ ,‬כי אם בידו‪ ,‬אבל לא בחגורתו‪ ,‬שמא ישכח ויוציאנה‬
‫לרשות הרבים (שו"ע)‪ .‬דס"ל לדעה זו דכל שאסרו לצאת בו דרך מלבוש בר"ה‪,‬‬
‫אסור לילך בו אפילו בבית ובחצר המעורבת‪ .‬ובמה שנתיר לו להוציאו בידו לחצר‬
‫לא שייך שמא ישכח ויוציאנו גם לר"ה‪ ,‬דא"כ לא יהא רשאי שום כלי לטלטל‬
‫בבית ובחצר שמא ישכח ויוציאנו‪ ,‬אבל במה שנתיר לו להוציאו דרך מלבוש‬
‫דהיינו כשהוא תלוי בחגורתו‪ ,‬מצוי הוא כשאדם הולך במלבושו שוכח והולך לכל‬

‫מקום שהוא רגיל אף בר"ה ואינו פושטו באמצע‪{ .‬ס"ק נו – נז}‪.‬‬

‫סעיף יח‬
‫ב‪ .‬דברים שאסרו חכמים לצאת בהם לרשות הרבים‪:‬‬
‫א‪ ,‬דעה ראשונה [שיטת הרמב"ם וסייעתו]; האם מותר‪( :‬א) לצאת בהם מבית לחצר‬
‫‪ -‬כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים‪ ,‬אסור לצאת בו מבית לחצר שאינה‬

‫מעורבת (שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) להתקשט בהם בחצר שאינה מעורבת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬ה"ה שלא להתקשט בהן בחצר‬

‫גופא כשאינה מעורבת‪ ,‬משום דדמיא לר"ה‪{ .‬וס"ק נח}‪.‬‬
‫(ג) להוציאם לחצר המעורבת‪ ,‬או בבית‪ .‬שרי‪{ .‬ס"ק נח}‪.‬‬
‫(ד) בכבול [כפה של צמר]‪ ,‬ופאה נכרית [שצוברתה על שערה מלמעלה כדי שתראה בעלת‬
‫שער]‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬התירו תכשיטים אלו כדי שלא תתגנה על בעלה אם לא תתקשט‬

‫כלל‪{ .‬ס"ק נט ואות נב }‪.‬‬
‫ב‪ ,‬דעה שניה [דעת הרמב"ן וסייעתו] ‪ -‬י"א דכל שאסרו לצאת בו‪ ,‬אפילו להתקשט‬
‫בו בבית אסור‪ ,‬וכ"ש לצאת בו לחצר המעורבת‪[ .‬חוץ מכבול ופאה נכרית‪ ,‬דמותר בכל‬

‫חצר‪ ,‬כדי שלא תתגנה על בעלה וכנ"ל {אות נג}] (שו"ע)‪.‬‬
‫ג‪ ,‬דעה שלישית [שיטת התוס'] ‪ -‬וי"א שהכל מותר לצאת בו בחצר‪ ,‬אפילו אינה‬

‫מעורבת (שו"ע)‪.‬‬
‫ד‪ ,‬להלכה ‪ -‬עיין בביאור הגר"א שמצדד כדעה ראשונה‪{ .‬ס"ק סא}‪.‬‬
‫ה‪ ,‬הכרעת המחבר ברה"ר שלנו ‪ -‬השתא דלית לן רשות הרבים גמור הוה ליה כל‬