Page 30 - Step and repeat document 1
P. 30
30למידה משוחררת
רגשית ואינטלקטואלית ,כבוד עצמי מותנה ופיקוח .שבעת השיעורים האלה
מנוגדים לדמוקרטיה וחותרים תחתיה בעליל ,והם פוגעים גם בחירות של היחיד
ושל הקולקטיב .הם מתאימים יותר למשטרים טוטליטריים מאשר לדמוקרטיות
איתנות.
אני מעדיף לחשוב שבתי הספר ומערכות החינוך בימינו פועלים בדרכם
המוכרת מתוך הרגל ואינרציה ,ולא בשל כוונת מכוון להנציח את הבערות ,את
חוסר הביקורתיות ואת הכניעה של האנשים .אבל יש מי שטוענים כי מערכות
החינוך ממשיכות להתקיים כך בדיוק משום שהן משרתות בהצלחה אינטרסים
של תאגידי ענק ושל בעלי סמכות :צרכנות פסיבית מזינה את הכלכלה;
המונים ללא חוש ביקורת ,בורים ומפוחדים מקבלים בהכנעה מדיניות פוגענית
ושרירותית ,וכו' .ויש טעם בטענתם .על כל פנים ,התשובה תתבהר כאשר תנועות
החותרות להגדיר מחדש ומהיסוד את החינוך הציבורי יצליחו לצבור יותר כוח.
האם התנועות האלה יוכלו לקדם את מטרותיהן תוך היתקלות רק בהתנגדות
מעטה מצד אליטות פוליטיות ותאגידים גדולים? האם הן יותקפו ,ואם כך יקרה,
על ידי מי ומדוע? בכל מקרה ,הדרך הטובה ביותר למצוא את התשובה היא
לעבוד על שינוי של בתי הספר ומערכות החינוך ולהופכם למקומות תוססים
של למידה ולמופתים לסוג החברה שאנחנו שואפים אליה ,תוך הישמרות מפני
תגובות הנגד מצד סביבות ִממסדיות ,פוליטיות וחברתיות שהחינוך הבית־ספרי
מעוגן בהן.
פריירה פוגש את דיואי10
פעמים רבות אני מופתע מהשסע החד ,שכמעט נראה לעין ,המפריד בין מי
שמתעניינים בשינוי חינוכי לבין מי שחותרים לצדק חברתי .אפשר להבחין בשסע
הזה ,אם כי לא באופן מושלם ,מפרספקטיבה גזעית .היכנסו לכנס שעוסק במחקרי
חינוך ,או העיפו מבט מהיר על רשימה של המחברים הבולטים ביותר בנושאים
של שינוי חינוכי ,ותראו בסבירות גבוהה מאוד רוב של אנשים לבנים .במושב על
צדק חברתי באותו כנס ,או בסקירה של כותבים על צדק חברתי ,קרוב לוודאי
שאנשים ממיעוטים אתניים יהיו הרוב ,או לכל הפחות יימצאו שם בשיעורים
גבוהים יותר .אם תקשיבו בתשומת לב לרעיונות שנידונים בשני העולמות האלה