Page 152 - 28222
P. 152
שרה פכטר
צמא לאהבה אלא לבדידות .ילנה אהבה את עצמה ,את עצמה בלבד.
עוד צדפה נפלטה .ומתחת לאחרונה היה הים עצמו ,שורץ הכרישים
ואכול הספינות הטבועות .צריך צריך צריך ,צריך צריך צריך ,ירעם
כנרתי האגדה והאיש ,הקיבוץ ,המאבק במפא"י הקולוניאליסטית,
חובות הכלל קוראות אותה אל הדגל ,ירעם כנרתי צריך אישה ,והנה
אנוכי.
ילנה זקפה את ראשה בעצב.
ואמרה מילה אחת.
כן.
השמש שקעה מאחורי הרפתות ,ואור הירח זרח על הדמעות
המלוחות שהגירו הפועל ואשת הקולחוז בדמיונה של ילנה .בראשה
שעכשיו שח.
החתונה היתה הפתעה .כנוהגו של מאיר יערי בשעתו ,גם כנרתי
בחר לקדש את אשתו באופן התקף הלכתית" .זכר להוריה ולהוריי
הטבוחים שקידשו את אהבתם בטקס דתי" ,נימק בגילוי דעת שפורסם
בעלון הקיבוץ .השניים רק צריכים היו להסיר את הקיר ,לא הרבה
מעבר לזה .את ארוחותיהם העיקריות המשיכו לאכול בחדר האוכל.
כנרתי המשיך לכתוב.
כעבור שנה נולד בנם שי .גבוה ,תוויו תערובת של פני הוריה
המנוחים של ילנה ויופייה שלה ,תוויו הקשויים של ירעם ורכותה של
האדמה הקיבוצית ,שהרי האדם הוא תבנית נוף מולדתו — נולד ,ינק
מעט ונמסר לבית הילדים הקיבוצי .וראה את הוריו בשעות הנכונות.
וגדל .שיניים ,צעד ראשון .מילים.
ואז החלה האחות הקיבוצית צ'רטה לצקצק בלשונה .חללו של
הקיבוץ וחללו של הצריף וחללו של בית הילדים נתמלאו והלכו
במילים קשות ,רעות ,באבחנות שסיווגו את שי כבלתי שייך
לקולקטיב .כבלתי מתקשר עם הסביבה .זה הגיל ,ילנה מבוגרת מדי,
זה הגנים ,ירעם כנרתי הביא גנים פגומים מקובנה ,ציקצקו קשישי
152
