Page 153 - 28222
P. 153

‫אמצע שום מקום‬

‫הקיבוץ בני החמישים מינוס‪ ,‬וילנה וירעם המשיכו בשגרה‪ ,‬אבל אז‬
‫טען מי שטען — צרי עין לא חסרו באחוות הקולחוז העברי — ששי‪,‬‬
‫הגדל והולך‪ ,‬מהווה נטל על הקיבוץ‪ ,‬שתקציבו היה דל וחמצנו זעום‪.‬‬
‫לא היה כסף‪ ,‬כן היה שי‪ ,‬בעייתי‪ ,‬לא יעיל דיו‪ ,‬לא מתקשר‪ ,‬צריך‬
‫טיפול ושיקום‪ .‬והיתה אספת קיבוץ‪ .‬ועוד אחת‪ .‬ועוד‪ .‬שי גדל והלך‪,‬‬
‫וכבר היה בן שש שנים ועמד מתחת עץ הברוש הסמוך לחלון המועדון‬
‫ושמע את האספה מתקיימת ואת דברי הוריו האדישים ואת ההצבעה‬
‫שבה הוחלט פה אחד לשלח אותו מן הקיבוץ לאימוץ‪" .‬זה קשה‪ ,‬אבל‬
‫זו טובתו של הכלל‪ ,‬וירעם תמיד הלך עם הכלל‪ ,‬גם ילנה‪ ,‬ולילד‬
‫זה הרי לא משנה‪ ",‬אמרה צ'רטה‪ ,‬שלאורך האספה הזאת האחרונה‪,‬‬
‫המכרעת‪ ,‬לאוזניו הלא־רצויות של הילד הלא־רצוי‪ ,‬ניווטה את הכול‬

                                         ‫להחלטה הנכונה מבחינתה‪.‬‬
‫עיניהם של ירעם וילנה לא הזילו דמעה‪ ,‬ראה שי‪ .‬אולי הפועל‬

          ‫ואשתו באנדרטה‪ .‬אין לו מושג‪ .‬הוא עצמו‪ ,‬בחוץ‪ ,‬לא בכה‪.‬‬
‫שי נמסר לאימוץ למשפחת יזרעלביץ' הפתח־תקוואית‪ .‬נטול‬
‫כישורים חברתיים ראויים‪ ,‬הוא היה בודד‪ ,‬מממש בחייו את ה"אני"‬
‫של היחיד שממנו ברחו הוריו הביולוגיים‪ .‬תפיסתו היתה חדה‪ .‬קשריו‬
‫עם העולם פחות‪ ,‬אבל את החלקים הבעייתיים יותר ביחסיו עם העולם‬
‫פתרו אהבתם הרכה של הוריו־מאמציו‪ ,‬הזוג יזרעלביץ'‪ ,‬ומאמציהם‬
‫המקצועיים העיקשים‪ .‬אלו חזרו בתשובה ברבות השנים‪ ,‬לאדישותם‬
‫של ירעם וילנה‪ ,‬שחרף שנאתם העזה לדת ולדתיים‪ ,‬היו רחוקים מבנם‬
‫הביולוגי מכדי למחות על ההדתה המבישה שחווה יוצא חלציהם‪,‬‬
‫שעכשיו דמה מבחינת תפיסותיו לערבי המאמין באפוס הלא גמור‬
‫של כנרתי‪ ,‬שהזדקן בצריפו לצד אשתו שלא הצליחה להביא לו ילדים‬

                                                             ‫נוספים‪.‬‬

                               ‫***‬

                                ‫‪153‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158