Page 156 - 28222
P. 156
שרה פכטר
חייך וחזר לשולחנו .ראיתי את אגל הדמע שנשר לאיטו מעינו אל
שפמו ,ומשם ,סופח טבק צהבהב כמו ארכיאולוג העולה מריבוע חפור,
נושר לו האגל אל הנייר ומכתים את הלטינית היפה ,את הערבית
המושלמת ,את העברית הצחה .את חייו הבודדים .כשהגעתי הביתה
והבטתי מחלון הסלון ,ראיתיו סב על עקביו ושב ונכנס לביתו .בלילה,
כשישבתי בחדרי עם בלוק הכתיבה שקיבלתי מסבתא ליום הולדתי,
כתבתי" ,שי יזרעלביץ' כותב" .וריחמתי עליו.
כשחזרנו הביתה ,לאחר התפילה הארוכה של בוקר שבת ,הכול
הדיף ריח תפוחי אדמה מעורבים בשעועית ובלולים בדבש שבקע מסיר
הטשולנט שנח על הפלטה .כל המפוהקות והשיממון של השבוע נסו
מבעד לחלון מפני אדיו המגרים של הסיר הזה ,התגלמות חלומם של
דורות ,שזכרו את הבצלים והשומים וסיר הבשר עוד ממצרים .כולם
התיישבו לאיטם והסעודה התחילה ,כאשר דלת הרשת נעה קלות.
זה היה הואׂ ְ .שער ראשו נחפף ,זקנו הוקצע .חליפתו חזרה מניקוי
יבש .הוא היה נעול נעלי עור חדשות וטובות ,ודומה כי אפילו גרבי
הצמר שלרגליו גוהצו .אבל מי חושב על זוטות כאלו כשלכותונתו
הצחורה נענדה עניבה חגיגית ממשי אמיתי? הייתי בטוחה שהוא בא
לפצוח בסיפור חיים מהמם שימלא טרילוגיה עבת כרכים ,שהגיע
לגלות לנו שהצליח להוכיח את התיאוריה שלו על ההיסטוריון הרומי
טקיטוס ,שבא כדי לבשר לנו שהוא מיליונר בתחפושת .רק אז שמתי
לב שבידיו נחה לה ערמה של קופסאות שימורים .היו שם שימורי
סרדינים בקופסה של שלוש מאות חמישים גרם; שימורי בשר בקר
תוצרת חוץ בהשגחת הרב ג'וספלד מקהילת קודש מנצ'סטר ,ובעיקר
טונה ,טונה בסלט עגבניות וטונה בשמן צמחי וטונה בטעם מקרל
מעושן — וקופסת פלסטיק שקופה ,גדולה ,עם מכסה כחול .שי נכנס,
ראשו מוטה הצידה בביישנות .הוא שתק .אמא שלי התעשתה ראשונה.
"אתה צריך פותחן?" שאלה .גישה ישירה .כמו לפתוח את הדלת
ולהקשיב" .הנח את הקופסאות כאן ,בבקשה ",המשיכה בטבעיות
156
