Page 160 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫חריטונוב החליט לאפס את ההיסטוריה‪ .‬מסעות נוסטלגיים לליטא‬
‫היו אז ממש בחיתוליהם‪ .‬אבל הוא טס‪ .‬עם שי‪ .‬עם המון יומרות‪ .‬הוא‬
‫מצא את האתר שבו היתה ישיבת סלבודקה‪ .‬התרפק על בתיהם של‬
‫מייסדי הישיבה‪ ,‬בתי עץ עתיקים ששרדו‪ ,‬קפואים לנצח‪ .‬יחד עם שי‬
‫הוא חיפש לחזור אחורה‪ ,‬אחורה‪ ,‬לרבי יוסף זוסמנוביץ' הגדול‪ ,‬לרבי‬

‫אברהם גרודזינסקי ענק הרוח‪...‬‬
‫הוא רצה לעשות את המעשה העמוס־קינני של איפוס ההיסטוריה‪.‬‬
‫לפני הקומוניזם‪ ,‬לפני הציונות‪ ,‬לפני ילנה‪ ,‬לפני השואה‪ ,‬לפני‬
‫כל הייאוש והזעם והדם‪ ,‬אב ובנו מהלכים להם בעמק הקובנאי שבו‬
‫נטבחה היהדות הקובנאית כולה‪ ,‬ורוח רעה עולה מתחת לאדמה והסיד‬
‫והייאוש והמוות‪ ,‬כי לא תשוב עוד ילנה ולא ייסוב הגלגל אחורנית‬
‫והעולם בבדידותו ברא אותנו בודדים‪ ,‬מחפשים את הפותחן שיפתח‬
‫את לבנו מוכה שיגעון האהבה‪ ,‬אבל משנחרב הבית‪ ,‬עמדו כוהנים על‬
‫גגו והמפתח בידיהם‪ ,‬ויצאה יד מבעד לעננים‪ ,‬נטלה את המפתח‪ .‬הוא‬

‫צריך אותו‪ .‬ישן כשהמפתח תחת מראשותיו‪.‬‬
‫עד אשר יקיץ‪.‬‬

‫‪160‬‬