Page 161 - 28222
P. 161
קרוואן מספר שתים־עשרה
.1
הצמות הספק־ילדותיות ספק־נעריות היטלטלו במורד גבה הצעיר,
הפריך .הנערה הביטה ,מוקסמת ,בשמש השוקעת אל תוך מימיו
השחורים של האגם .השיר של אברהם אליהו קפלן ,מגדולי בעלי
המוסר ,שמת בשנות השלושים לחייו ,התנגן לו בראשה:
ׁ ָש ְק ָעה ַח ָּמה ׁ ָש ְק ָעה ַנ ְפׁ ִשי —
ִּב ְתה ֹום ְיג ֹו ָנ ּה ָהַרב ַּכ ָּים
ִּכי ע ֹו ְמ ָדה ִל ּפֹל ִהיא ְּב ִמ ְל ַח ְמ ָּת ּה —
ֶאת ַה ָּב ָ ׂשר ְו ֶאת ַה ָ ּדם.
ָי ַמי ע ֹו ְבִרים ָי ַמי ָּכ ִלים —
ִמ ְּב ִלי ַק ַחת ִמ ְּב ִלי ֵּתת
ִאם ָלזֹאת ָקָרא ָת ַח ִּיים —
ֱאמֹר ָנא ֵא־ ִלי ַמה ֶּזה ֵמת.
ח ּו ָסה ֵא־ ִלי ִּכי לֹא ֵא ַדע —
161
