Page 154 - 28222
P. 154
שרה פכטר
מאיר חריטונוב היה מהגרעין הישן ,הנשכח ,של "סלבודקה" —
הישיבה שהוקמה ב־ ,1877שהתחילה בסלבודקה ,הפרוור הקובנאי־
ליטאי ,עלתה בהמשך — בחצייה — לעיר חברון ,נטבחה ,עברה
לירושלים ,עברה בחצייה הליטאי שואה ,וסופה בסלבודקה הבני־
ברקית.
חריטונוב היה בן עשרים ואחת כשפגש את ילנה .עכשיו היה בן
שבעים ושבע .הוא חשק בילנה בשעתו .בחורי ישיבה לא היו חפים
ממשיכה לנשים גם בליטא המיתולוגית .לאחר השואה לא נישא .מעת
לעת שלח בדחילו ורחימו מכתב אל הקיבוץ ,ואף נענה; פעמיים־
שלוש גם ביקר אותה .לרוב הם עמדו דמומים ליד האנדרטה ,מחליפים
מילים ספורות.
לאחר נישואיה לכנרתי גם זה נפסק.
חריטונוב בילה את ימיו בישיבת מיר הירושלמית — הישיבה
הגדולה בעולם ,שהוקמה ב־ .1815מתוך עצב תמידי על אהבתו ,על
חבריו שנהרגו בשואה ,על עצמו ,הוא ברח אל הגמרא .המולה בריאה
שררה בישיבה .הוא "בילה" מחזורים שלמים של ראשי ישיבות .רבי
לייזר יוד'ל מייסד הישיבה בארץ; רבי חיים סטוצ'ינער ,המוח והלב,
האיש שלמד יממות רצופות; רבי נחום פרצוביץ ,איש הגיון הברזל
שתבע לחצוב במקורות עצמם ,ולא לשוטט בים האינסופי של הסברות
העצמיות; שלושה דורות של תורה.
היה נוחם בלימוד הזה ,בלהזדקן בהיכל מלא צעירים ,בלדעת
שהעיר מלאה בבתי קברות לגיטימיים לכשיגיע יומו .בדידותו משכה
אותו לשוטט ברחבי הארץ עם תרמיל גדול ובו שמיכה ,גמרא בבא
קמא ,חידושי רבנו חיים הלוי ,קצות החושן וברכת שמואל .אהוב
היה עליו הסיפור על "הרב מפוניבז'" ,מייסד אם־הישיבות ,ישיבת
פוניבז' ,שקבע ללמוד בישיבה את מסכת סנהדרין נוסף על המסכתות
השגרתיות — וזאת מאחר שעם פרוץ השואה נתקע לתקופה ארוכה
עם "סנהדרין" בלבד ,ואז "גילה" אותה" .לי בתיק יש יותר מהרב
154
