Page 19 - 28222
P. 19
אמצע שום מקום
מאמינה ,היא התקשתה לתרגם את המונחים הנוצריים ,שהיו בעיניה
עובדות קדושות ,למונחים ספרותיים מקצועיים; ואת הניתוק ההדרגתי
מפרוטסטנטיות משוקצת ועד לאתיאיזם המוחלט ,שחל בחלקים
מאירופה ,התקשתה לקבל בשוויון הנפש המוחלט שהיה כה דרוש
למחקר אקדמי צונן ,נטול רגשות.
אולי כדרך מילוט מהמסע המפרך הזה בנתיבותיה של התרבות
הדתית ביבשת האירופית ,הגה לבה הנוצרי "תזה" משלו .הבעיה
היחידה היתה אי־היתכנותה .היעדר הסימנים הקלושים ביותר
לתקפותה .ה"תזה" טענה כי היה דבר־מה "ממשי וחי" בתרבות —
באומנות בכלל ,ובטקסטים הכתובים שהיבשת ניפקה ,בפרט; ה"דבר"
הממשי והחי קמל והלך בו־בזמן עם המהפכה הלותרנית ,המהפכה
הדמוקרטית של נפוליאון ,המהפכה המדעית ,ניטשה — עם כל
השלבים שהסיגו את הדת לחלוטין או לפחות מיזערו אותה ,הפכוה
לשולי־שוליו של זרם החיים האירופי.
כנוצרייה ,היה משהו רומנטי בטיעון; משהו שטוען ש"ללא
המיסטי אינך אדם אמיתי" ,או אף ש"שיבה אל המיסטי היא שיבה אל
עצמך" ,או "העצמי האמיתי הוא לעולם המיסטי" .הבעיה היתה ,כפי
שאוגוסט ריינר הבהיר לה ,שכל זה איננו מדע .זהו מיתוס ,משאלת
לב ,רומנטיקה .הכול — חוץ ממדע; הכול חוץ מתזה ,הכול חוץ
מדוקטורט.
הימים חלפו .המועד האחרון להגשת העבודה עמד לחול בארבעה
באוקטובר .1972
הלילות התמזגו עם הימים .רשימות קדחתניות בעיפרון בשולי
כרך מתפורר ,כתוב גרמנית ,של המהדורה הגנוזה של "החול מן
הכדים — וינה "1948 ,מאת המשורר היהודי פאול צלאן .אימת מוות
בשיריו החגים כעיטים מעל פגרי השואה .המזדעמים מול היקום שבו
לא האמין על הסבל והדם וחוסר התוחלת.
במעמקי לבה כבר נכנעה אן .התזה לא תוגש .הדוקטורט לא
19