Page 20 - 28222

‫שרה פכטר‬

‫יתממש‪ .‬לא יהיו לה כוחות נפש להמשיך במסע החרפה האקדמי —‬
‫אי־הגשת תזה איננה עניין מקובל‪ .‬אמא השקיעה כל כך‪ .‬אוגוסט‬
‫ריינר האמין בה‪ .‬העריץ אותה‪ ,‬אפילו‪ .‬ללא תואר דוקטור הריהי‬
‫"מלוא המגף מוח מוצג בגשם"‪ ,‬אם להשתמש בביטוי של צלאן‪.‬‬
‫מוחה החד יצטרך להסתער על העולם הטובע‪ ,‬ללא נשמה‪ ,‬כשרק‬
‫מגף זר‪ ,‬דורסני־כוחני של העולם הכופר‪ ,‬המתנכר‪ ,‬דורך על לבה‬

‫השטוח‪.‬‬
‫אלי אלי‪ ,‬למה שבקתני? רוח קדחתנית אחזתה בסערת נפש־‬
‫ונשמה־ורוח‪ ,‬דם־ובשר‪ ,‬והיא החלה קורעת דפים‪ ,‬הולמת בשולחן‬
‫ושורטת בזרועותיה‪ ,‬חופרת בכפותיה‪ ,‬מדממת‪ .‬אישה על סלע שהיה‬

‫לבה‪ ,‬שהיה היא‪.‬‬
‫צווחה דקיקה הידהדה במרחביה הצחיחים של האוניברסיטה כשאן‬
‫נעצה את הסכין חזק‪ ,‬חזק מדי‪ ,‬בזרועה השמאלית‪ ,‬במקום שבו יהודים‬
‫מניחים תפילין‪ ,‬והדם זלג בטיפות גדולות‪ ,‬עכורות‪ ,‬והרוח נשאה את‬
‫קולה‪ ,‬קול החיה הפצועה‪ ,‬אל חדר משכבו של אוגוסט‪ ,‬והפרופסור רץ‪,‬‬
‫מתנשף‪ ,‬מקטרת כבויה בידו‪ ,‬ונטל את אן‪ ,‬נשא אותה בזרועותיו כמו‬
‫שה עקוד אל מזבח‪ ,‬חבש את פצעיה כמו מלאך חנון ורחום‪ ,‬והותיר‬
‫אותה לשמירה קפדנית במעונו‪ ,‬עד שיהיה בטוח שאיננה מסוכנת‬

‫לעצמה‪ ,‬כלשונו‪.‬‬
‫עם בוקר עמדה שם אמא־ברודס‪.‬‬
‫"אני מחזיר אלייך את הפיקדון‪ ,‬אמא‪ ",‬אמר לה‪ ,‬מוסר לה את אן‬
‫החבושה‪ ,‬כמו היה מוסר גופת ילדה קטנה אל האדמה הקדושה בגינת‬

‫הכנסייה‪.‬‬
‫ואז זה הכה בה‪.‬‬
‫הכפירה העכורה‪ ,‬הבוטה‪ ,‬הבריקה במוחה הנתון במגף מטאפורי‪.‬‬
‫רק יהודי יכול לסבול עד כדי כך שיבין‪ ,‬שיפנים‪ ,‬שסבל שכזה‬
‫ממוטט את הכול‪ ,‬שהוא סתירה לכול‪ ,‬שהוא מוכיח ששום דבר ממה‬
‫שחשבנו לא ייתכן‪.‬‬

‫‪20‬‬