Page 114 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 114
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים פו
וברצותו לברוא העולמות ,אז "צמצם"כח עצמו באמצע אורוכט ,מ"נקודה האמצעית"ללא אל הצדדים,
z
כח .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -המגיד ממעזריטש זי"ע מבאר ) (á"ðø ïîéñ á÷òéì éøáã ãéâîשהדרך
העבודה הנלמדת מהצמצום הינה שהאדם ילמד לצמצם את מחשבתו .ר"ל להתרגל ולהעמיק ולחשוב רק בדבר אחד.
כי אף שהמחשבה הכללית מעניני האמונה הינה העבודה הראשונה ,מכל מקום אח"כ צריך האדם ללמוד את נקודת
"עבודת הצמצום שבנפש" ,שיוכל לצמצם את מחשבתו ולחשוב רק מנקודה אחת .ולמשל שיחשוב ויתבונן עכשיו רק
משם "הויה ב"ה ,ובזה מצמצם את מחשבתו לחשוב עכשיו בה' יתברך באופן מצומצם ומוגדר.
ודע שצמצום המחשבה מביאה את האדם לידי דבקות יותר עמוקה מהמחשבה הכללית שהכל אלוקית ,כי המחשבה
הפרטית הינה בחינת "כלי" לקלוט את אור ה' יתברך באופן פנימי .וזהו דבר שצריך להתרגל בו ,ולהרגיש קשר עם ה'
יתברך ע"י שצמצם את מחשבתו בנקודה מסוימת.
ולכן "עבודת צמצום המחשבה" הינה מאוד חשובה ,משום שהעבודה הכללית הינה לחשוב שה' יתברך נמצא בכל
מקום ,בחינת ספירה החכמה ,שהינה עבודה שאין בה יגיעה .ר"ל נותן מנוחה לנפש האדם שחושב רק על ה' יתברך
בחינת "אמונה" ,ואז זוכה למנוחת הנפש.
ברם ,אל יזנח האדם את בחינת עבודת ההתבוננות ,בו מרכז האדם את מחשבתו ,בגילוי הפרטים ,באופן שבכל פרט
ופרט יחשוב האדם כיצד ה' יתברך מתגלה ,ועל ידי כך מתחזק האדם במחשבה הכללית שהינה "עבודת האמונה".
ולכן כל פנימיות התורה הינה מיוסדת על כך שה' יתברך התגלה באורו האין סופי ,שהינה התגלות כללית של מציאות
ה' יתברך ,ואח"כ התגלה בצמצום ,ר"ל בפרטי העולמות.
ועל האדם לעסוק בב' הבחינות הנ"ל ,שההתגלות הכללית נעשית ע"י שחושבים מאמונה הפשוטה בכללות ,והצמצום
שחושבים בפרטי התורה או בפרטי התפלה או השמות הקדושים ,מתוך כוונה לחזור דרכם על האור הכללי של האמונה,
ובכך נעשה "חיזוק" ו"קישוט" ביתר שאת וביתר עז באמונה.
כט .דעת רבותינו המפרשים -הסבירו שלא שייך באור האין סוף ראש סוף ואמצע ,א"כ כיצד צמצם אורו
בנקודה האמצעית?
האש"ל ) (á óðò à øòù íééç õòהביא בשם הדברי שלום ,שהכוונה "באמצע" ,הינו בנקודת המרכז של האור שהסתלק
ונתצמצם לצדדים .השם משמעון ) (äãå÷ðá ä"ãכתב כדברי האש"ל ,נקודה אמצעית בערך החלל ,ולא בערך האין סוף.
הבית לחם יהודה ) (äðäå ä"ãכתב שכללות הצמצום כולו נקרא "נקודה אמצעית" ,היות שהינו באמצע אורו .במעיל
קודש ) (ùîî ä"ãכתב לבאר ,שהרי בחינת עיגולים נפש ובחינת יושר רוח ,ובודאי יש בא"ק בחינות נשמה חידה ויחידה,
שרבינו האריז"ל לא דבר בהם ,ולכן אורות גבוהים אלו נקראים לערך הבחינות שתחתיהם בשם "אין סוף" ,וממילא
בבחינה העליונה בא"ק ניתן להגדיר כ"אין סוף" ,ובה שייך לומר נקודה אמצעית ממש.
ל .העמק דבר -הצמצום כולל בתוכו ב' ענינים .הא' "הצטמצמות" והקטנת האור ,הב' סילוק האור.
עניין "צמצום האור" הינו "התמצית" אשר כל מה שהיה קיים באור הא"ס שלפני הצמצום ,ר"ל בדמות סוגיא אשר
הינה ממש "העתק" של הסוגיא הראשונה ,אך בכיווץ אשר התרכז הכל בתמצית ,והוא אשר נכנס בעולמות .דההשגה
"שאין עוד מלבדו" הינה ההשגה שנכנסה לתפיסת העולמות לאחר הצמצום ,אך לא בכל עומקה האמיתי ,אלא לפי
תפיסת העולמות ,כל עולם על פי ערכו ,כדוגמת "התגלות השכינה" למשה באוהל מועד שצמצם שכינתו בין בדי הארון
) .('æ ä÷ñô 'ä äùøô äáø ùøãî ïééòעניין זה ההתרכזות וההתכווצות של הסוגיא נקרא בשם "הנקודה האמצעית" ,שכלפי
ההיקף הרחב העצום למעלה נבחנת כנקודה קטנה הכוללת בתוכה את כל הסוגיא באופן תמציתי ,אולם כלפי העולמות
שנבנו ממה הינה רחבה בשיעור עצום.
העניין הב' בצמצום הינו "הסילוק" ,ויצירת החלל ,המתבטא בבריאת העולמות ,ר"ל המקבלים .שכן המקבל הינו כבר
ב"חפצא" נידון כחסר ,ואילו לו אלא מה שיקבל מן הנותן ,וממילא מדובר במדרגת "סילוק" ,ומציאות של חוסר ,ועל
כן העבודה הינה להשלים חוסר זה ,ולמלא את החלל .ותבין שזהו הנקרא "סילוק האור שמסביבות הנקודה האמצעית",
ר"ל שנעשה כביכול מצב של הסתלקות האור משם ) (åèåùôë àìבערך העולמות ,ולא באור אין סוף עצמו ח"ו.
לא .עיין מבוא שערים ) (à"ô à"ç 'à øòùוז"ל" :הנקודה האמצעית של הא"ס שם היה כח שורש הדין שנתגלה אח"כ
למטה וממנה נעשה המקום שהוא דוגמת הכלי".
