Page 117 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 117
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות פט
בשם "אדם קדמון"לט.
אחר כך חוזר מעט מן אור האין סוף ו"מאיר"מ במקום הפנוימא .האור המועט הינו "קו אחד דק",
z
משום שאם היה למשל בצורת ריבוע ,היה צריך "לצמצם" בזויות יותר לצדדים מהצמצום של שטח רוחות הריבוע ,ואז
הצמצום אינו היה שווה .והסביר האש"ל ) ,('á úåàשאם הצמצום היה בצורת משולש או מרובע ,יהיו זוויותיו בולטות
וקרובות אל אור האין סוף .ר"ל שהנאצלים שהינם בתוך מבנה החלל יהיו קרובים יותר אל אור האין סוף ויקבלו משני
צדדי החלל ,משא"כ בנקודת האמצע לא יהיה קבלתם בהשוואה אחת ,וממילא מוכרח להיות הצמצום בצורת עיגול,
שהנבראים יקבלו יחס שווה של אור מכל הצדדים.
לח .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -כותב רבינו האריז"ל ) (à"ô íéìåâéòä øòù íééç úåøöåàוז"ל" :וזה המקום
החלל ,הוא עגול ,בהשואה אחת מכל צדדיו".
ר"ל שאין הכוונה שבמקום החלל ישנו עגול וכדור ,כי באור אין סוף אינו שייך עיגולים וכדורים כלל ,אלא ה"עיגול"
הינו משל ,המרה על מציאות שהינה שווה בכל הצדדים ,שכידוע לעיגול אין קצוות.
ולכן דע "אליבא דנפשך" ,שחלל הרשימו נעשה בצורת עיגול ,באופן שמי שבתוכו ,אינו יוכל להרגיש שיש מציאות,
אחרת גבוהה יותר ,אלא נראה ומורגש לו שהמציאות שהינו תופס הינה כל המציאות .ולכן עם הצמצום אינו היה
בצורת עיגול ,אזי היו בתוך המציאות שינויים עליות ומורדות ,כך מי שחי בתוך המציאות היה מבין שיש כאן הגבלה,
וניתן להגיע מעבר לכך .ולכן מציאות בצורת עיגול באה לרמז לאדם שכל המציאות שהינו החי הינה "עולם שלם",
ותפיסה שלימה לפי מדרגת עולמו ,ואף שיתבונן יוכל להבין שיש משהו גבוה יותר ,אך אינו יוכל להבין זאת עד
הסוף .ר"ל שהתפיסה בבורא יתברך הינה לעולם אינסופית ,וממילא לא שייך עליות ומורדות אלא הכל גילוי אלוקות
בשווה בכל המציאות.
לט .העמק דבר -ראשית הכל הינו רצונו הפשוט שהינו אמיתת המצאו האין סופי בפשיטות בלא הגדרה והבנה ,רק
ראיה ובירור שיש מציאות אור הא"ס ,ואי אפשר לנו לעמוד על טיבו ,אלא מן הצמצום ואילך שם מדובר על שורשי
החסד והדין .ר"ל שמצד אחד ישנו את "הרצון להשפיע" ,ומאידך ישנה מידה של צמצום המגבלת הקובעת כמה
להשפיע .במילים אחרות החסד הינו תוכן ההשפעה הפנימי ,והדין הינו "הכלי" הקובע כמה ליתן .השילוב שבין החסד
והדין ,ר"ל התוכן והכלים הינם ב"צורת אדם" ,שתוכו הפנימי של האדם אינו "צירוף" של תרי"ג אברים וגידים נפרדים,
אלא עיקר תוכנו הינו "משפיע ומקבל" ,הזכר הינו הנותן והנקבה המקבל בחינת )" :(à"ò â"ñ úåîáéאדם מביא חיטים,
חטים כוסס ,פשתן ,פשתן לובש ,לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו" .ר"ל האיש הינו המביא את עצם השפע,
והנקבה מקבלת אותו ו"מפתחת" אותו ,אלו הם מהלכי החסד והדין ,הקובעים כמה נותנים ואיך מקבלים את הנתינה,
שכן הרכבת ב' הכוחות יחדיו הינם בצורת אדם" בסוד )ָ" :('á 'ä úéùàøáז ָכר וְּנֵק ָבה ְבָּר ָאם ַוְי ָבֶר אֹ ָתם ַוִיּ ְקָרא ֶאת ְשׁ ָמם
ָאָדם" .אמנם באמת דבצמצום גופא עדיין לא מוזכר עדיין "שם אדם" ,ר"ל נותן ומקבל ,וזאת משום דאי אפשר עוד
לדבר על מהלך בפועל של "הגבלת כח הדין" ,שהקבלה הינה רק על פי מעשים ,ולכן אנו מדברים רק "בשורשי החסד
והדין" ,ורק מתוך העולמות שבתוך החלל מדברים כבר על ב' דרכים אלו בפועל ,וזהו צורת "אדם קדמאה" אשר הינו
"ממלא את כל החלל" ,ר"ל שמקיף את כל מהלכי ההנהגה ,שכולם בצורה של "נתינה וקבלה",
מ .העמק דבר -המצב הראשוני טרם הצמצום הינו שהבורא יתברך הינו "נותן" בחפצא ,והנבראים הינם רק "מקבלים"
בחפצא ,וזהו בחינת מצב "ֶנ ֶפשׁ לֹא טוֹב" ) ,('á è"é éìùîוזאת מפני שאין המקבל תופס כלל בסוגיא של נותן ,ומבין
רק את עצמו .ולכן בעת כניסת רצונו יתברך לתוך הבריאה בדמות הקו ,נתחדש מושג חדש שיש כח לנבראים להיות
כביכול "נותן כלפי מעלה" ,ובזה ניתן אפשרות להבין משהו מדרכיו של הבורא יתברך מפני "נקודת ההשקה" המתגלית,
וזוהי מדרגת "המורגשות" אשר הינה "מפקיעה" את בחינת מצב "הלא טוב" .ולכן אחר שנתחדש בכניסת הקו עצם
האפשרות של השגה בדרכי ה' יתברך ,שוב נאצלו ונבראו כל המדרגות ונקבע לכל נברא ונברא לאיזה גובה יוכל להגיע
בהשגות הללו .ובזה יובנו דבריו של רש"י ) (øúà ìòוז"ל" :אין טוב לאדם שהוא בלא תורה" .ר"ל שלא התורה אין
האדם יכול להתקשר ולהתחבר עמו יתברך ,וממילא אינו יוכל "להפקיע" את מציאות הלא טוב מראשית הבריאה.
מא .עיין מבוא שערים ) (á"ô à"ç 'á øòùוז"ל" :והנה כל בחי' דביקות הנאצלים במאציל דבוק גמור ממש הוא ע"י
