Page 118 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 118
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים צ
"קו דק וקטן וצר מאד"מב.
אור אין סוף חוזר ומאיר במקום הפנוי ,רק אור מועט ממנו" ,קו אחד דק חוזר ומאיר"מגמד ,והוא
z
הקו הזה הנמשך מהא"ס עצמו הסובב ונכנס בפנימיות הנאצלים וזהו דיבוק גמור ונשארו העולמות באמצע בין אור
הפנימי לאור הסובב .א"כ על מה זה נסתלק הא"ס לגמרי וצמצם עצמו לעשות אותו המקום פנוי כולו לגמרי בלתי קו
כלל והיה די שיניח אותה הבחי' של אותו הקו הפנימי העתידה לחזור ולהמשיך בתוכה ולא תסתלק משם ומה שבין
הב' אורות בלבד שם יצמצם עצמו להאציל שם העולמות ולמה הוצרך הא"ס להסתלק לגמרי ואחר כך לחזור ולהתלבש
מבפנים דרך הקו הנזכר והתשובה בזה מבוארת כי הנה טעם הצמצום היתה כדי להסתלק מן המקום ההוא אור הא"ס
ועל ידי כן יוכלו הכלים של א"ק להצטייר שם כנז"ל פ"א כי אם היות שאין בחי' כלים נכרים עד האצילות עכ"ז שרשי
הכלים ברשימו נעלם מתחיל מכאן דאל"כ במה יתפרד הא"ס מא"ק הזה ובהכרח שמא"ק ואילך זו היתה כונת המאציל
כנז' ולכן כיון שכונת המאציל היתה להתחיל מכאן התחלת הכלים בהעלם נמרץ לכן סילק כל האור למעלה כי הנה
הסיבה שאין הדינין והכלים נגלים בא"ס הטעם הוא כי רוב האור ההוא מבטלן וא"כ אם הא"ס היה נשאר שם בסוד
אור פנימי ואור מסבב לא היו הכלים מתהוים בנתיים והיו מתבטלים מרוב ההארה .אמנם אחר שכבר נתהוו הכלים
ונצטיירו אז אף אם יחזור הא"ס דרך הקו ההוא לא יתבטלו כיון שכבר נתגשמו והקרישו".
והזהיר במקום אחר ) (à"ô æ"î øòù íééç õòוז"ל" :בכל העולמות יש בחינות עצמות וכלים .וכבר כן נתבאר וכו' ,מציאות
הויות הכלים איך היתה ,כי ע"י הצמצום אשר צימצם האין סוף בצמו ,והמעיט האור ,ונתגלו הכלים .ואחר כך חזר
האור להתפשט תוך הכלים של אדם קדמון .והזהר אל תטעה ח"ו באדם קדמון ,חלילה וחלילה לחשוב כי שם בא"ק
יש בחינת כלים ח"ו ,כי בחינת כלים לא נתגלו רק מן העיגולים הנקודים וכו' ,ואם אנו קוראים אותם ומכנים בשם
כלים ,הוא בערך האור והעצמות אשר בתוכם אמנם הכלים בעצם ,הם אור זך בתכלית הזיכוך והדקות ,והזהר אל תעטה
עוד בענין זה".
מב .עיין עץ חיים ) ('á óðò 'à øòùוז"ל" :דע כי תחלת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אור א"ס ב"ה ולא
היה שום חלל ושום אויר פנוי אלא הכל היה אור א"ס וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים לסיבה
נודעת והוא ליקרא רחום וחנון וכיוצא ואם אין בעולם מי שיקבל רחמיו ממנו איך יקרא רחום וכן עד"ז שאר הכנויים
הנה צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז האמצעי אל הסביבות והצדדים ונשאר חלל בנתיים .וזה היה צמצום
א' של המאציל העליון וזה המקום חלל עגול בשוה מכל צדדין עד שנמצא עולם האצילות וכל העולמות נתונים תוך
עגול זה ואור א"ס מקיפו בשוה .והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד א' מן החלל המשיך דרך קו א' ישר דק כעין
צנור אור א' הנמשך מן הא"ס אל תוך החלל וממלא אותו אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך החלל ובין אור
הא"ס המקיף את החלל שאל"כ יחזור הדבר לכמות שהיה ותחזור ותתחבר האור הזה שבתוך החלל עם הא"ס כבראשונה
יחד וע"כ לא נתפשט ונמשך האור רחב אל תוך החלל רק דרך קו א' דק לבד ודרך קו הזה נמשך ויורד אור א"ס אל
תוך החלל העגול שהוא הנאצל ועי"כ מתדבק המאציל בנאצל יחד"
מג .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -בשביל חיות הנבראים התגלה "קו אחד ישר דק" ,שעניינו הינו להאיר
לנבראים כפי יכולתם .ולכן נאמר נאמר שהקו הינו "כעין צינור" ,ר"ל שאור אין סוף נכנס באופן "דק" בתו הכלים .כי
מהלך ההארה של הקו לנבראים בחלל הינו בדרך הארה דקה בתוכם ,כדוגמת המציאות ,וזאת משום שכל מציאות הקו
הינה להחיות הנבראים ,ולא לבטלם לגמרי כמו "האור הסובב".
והסביר רבינו הרמח"ל זי"ע ) ,(éååé÷ä øîàîשעניין הקו הינו מלשון "קיווי" ו"תקווה" ,מלשון "קווה אל הויה" .כי ע"י
שיש הארת הקו ,שהינה התגלות אור ה' יתברך לפי כח המקבל ,אזי הנברא מקבל כח ואפשרות להשתוקק ולקוות
להשיג את אור ה' יתברך ,וממילא מתאמץ להתפלל ולעבוד ,בכדי לקבל את האור האלוקי אליו משתוקק ומקווה.
ולכן דע "אליבא דנפשך" ,שיש להכיר בכך שאף שאנו בתוך "הצמצום" ,מכל מקום המאציל יתברך מתגלה אלינו,
לאותה נקודת צמצום בו אנו נמצאים ,וממילא מכל לכל אחד ואחד מהנבראים כפי הראוי לו .ולכך יש לנו לקוות אל
ה' יתברך ולהשתוקק להתגלות אורו בכל מדרגה ומדרגה בו האדם נמצא .ועל כן ע"י עסק התורה הקדושה ,ישנה
האפשרות של הנברא להשתוקק ולהתקרב אליו יתברך ,כי תורתנו הקדושה הינה התגלותו יתברך בה ה' יתברך מורה
