Page 123 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 123

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות צה‬

‫וגם לעשר ספירות דבחינת העיגולים דא"ק‪ ,‬ישנם כלים שנתהוו מהרשימו שנשאר מפאת "צמצום‬
‫אור האין סוף"‪ ,‬שבהם ישנו "אור פנימי" המתפשט ומתלבש בתוכם הנמשך מתוך "קו האין סוף"נהנו‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫בתוכו‪ ,‬באופן שביחס לחכמה אין כאן כלל התגלות של כתר‪ .‬וכן אור עיגול הבינה מתפשט בתוך אור החכמה‪ ,‬כי אור‬
‫החכמה הינו "דק" יותר ממנו‪ ,‬ולכן הוא אינו תופס מקום לעומת אור הבינה‪ ,‬ולכן הינם יכולים לעמוד יחדיו באותו‬
‫מקום‪ ,‬מבלי לסתור זה את זה‪ ,‬כי הינם בשתי מדרגות של דקות‪ .‬וכך הינם מדרגה תוך מדרגה עד סיום כל העיגולים‪.‬‬
‫בדרך זו למד הרה"ק רבי יצחק אייזיק מהאמיל זי"ע תלמידו של בעל התניא זי"ע )‪úåà ä"åä øîàî ç"ñ 'îò ìàéøà äðç‬‬
‫‪ ('â‬את הספר הקדוש "עץ חיים" שאומר שהעולמות עומדים כ"גלדי בצלים"‪ .‬וביאר שאין הכוונה שכל עולם הינו בתוך‬

     ‫העולם העליון יותר‪ ,‬אלא הכוונה הינה שכל עולם הינו "עב" יותר מהעולם העליות יותר‪ ,‬והינה מתלבש בתוכו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬לפי עומק דברי ר' אייזיק זי"ע מתבאר שכל אדם נמצא בכל רגע בתוך כל עיגולים יחדיו‪ .‬ר"ל שעפי' פשוטם‬
‫של דברים‪ ,‬שמבינים שגלדי בצלים הכוונה עולם בתוך עולם בתוך עולם‪ ,‬אזי הכי אמצעי ופנימי מכל עולמות העיגולים‪,‬‬
‫אין לו שייכות אלא עם העולם שלו‪ ,‬ולא עם העולמות שמעליו‪ ,‬ובוודאי שאין לו שייכות עם העולם העליון ביותר‬

                                                                                             ‫שהינו "עיגול הכתר"‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬לפי דברי ר' אייזיק זי"ע‪ ,‬שהכוונה הינה שכל העולמות נמצאים כולם כאחד באותו מקום‪ ,‬רק שההבדל הינו‬
‫בדקות שלהם‪ ,‬שהעליונים הינה "דקים ועדינים" ומרוממים יותר‪ ,‬ולכן אינה תופסים מקום ביחס לתחתונים מהם‪ .‬ובכך‬
‫יוצא שהאדם נמצא ברגע אחד בכל העולמות יחד‪ ,‬וממילא כל העולמות משפיעים עליו‪ ,‬והוא מקבל מכולם‪ ,‬ויכול‬

                                                                                      ‫לחיות בכל המדרגות כאחד‪.‬‬
‫נה‪ .‬העמק דבר‪" -‬העיגולים" הינם החפצא בעצמו‪ ,‬ר"ל חלקי החומר הצריכים להכניס לבניין על מנת לבנותו‪ ,‬אמנם‬
‫אין שיתוף פעולה ביניהם אלא כל אחד ואחד עומד לעצמו‪ ,‬ולכן בעיגולים יכולים להיות "סתירות" של קצוות נוגדות‬
‫זו לו הגורמות להרס‪ .‬ולכן בכח "היושר"‪ ,‬לקחת את הי' ספירות שלא יהיו עומדים בניגודיות‪ ,‬אלא לעשותם "סוגיות‬
‫שלמות"‪ ,‬ר"ל כל חלקי החסד סוגיא לעצמה‪ ,‬וכל חלקי הגבורה סוגיא לעצמה‪ ,‬וכל כל חלקי קו האמצע סוגיא לאמצע‪,‬‬

                                                                                  ‫וממילא הכול מסודר בצורת קוין‬
‫בסוד )‪" :(á"ò æ"è úåëøá‬אין קורין אבות אלא לשלשה"‪ .‬ובכך תבין ציור פשוט של חיבור שם "הויה" עם שם "אלקים"‬
‫להיות "שמא שלים"‪ .‬דהנה יש טבע בעולם‪ ,‬כל חפץ בתכונה הטבעית שלו‪ ,‬והמאורעות המתרחשים בעולם יש להם‬
‫סיבה טבעית‪ ,‬כל מסובב מהסיבה הפרטית שלה‪ ,‬וזהו ריבוי כוחות שכל א' פועל לעצמו בדךך סיבה ומסובב‪ ,‬ועל אף‬
‫האמונה שהכל מסובב ממנו יתברך‪ ,‬מכל מקום בתפיסת "החוש המוגבל" אין נראה קשר בין ריבוי הכחות‪ ,‬וזהו שם‬
‫אלקים שהינו "בעל הכחות כולם"‪ .‬ובאמת עומק הדבר שהכל הינו "מהלך א'"‪ ,‬בסוד )‪ֲ" :('á 'å úåîù‬אִני ְי ֹהָוה"‪ .‬ופרש"י‪:‬‬
‫"ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן ליפרע כשהוא אומר אצל עונש כגון וחללת את שם‬
‫אלהיך אני ה' וכשהוא אומר אצל קיום מצות כגון ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה' נאמן ליתן שכר"‪ .‬ותבין שזהו‬
‫מהלך א' המחבר את כל ריבוי הפרטים למקור "ההויה" שהינו מהוה הכל‪ ,‬ולזה קוראים "יושר"‪ ,‬שעל ידם מתגלים‬
‫מהלכי הטבע‪ ,‬שהינם רק "שלוחים" לבצע השכר והעונש‪ ,‬ובזה יש חיבור של שם "הויה" עם שם "אלקים" להיות‬

                                                                                                    ‫"שמא שלים"‪.‬‬
‫נו‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬פנימיות עבודת העיגולים הינה להשיג יותר ויותר שכם הטבע הינו‬
‫מציאות אלוקות‪ ,‬ולהבין שעל המציאות החיצונית הנראית לעינינו‪ ,‬הינה התגלות האור האלוקי‪ ,‬שכן אין דבר כזה "טבע"‬
‫מצד עצמו‪ ,‬אלא הטבע הינו רצון ה' יתברך בכל רגע‪ .‬ולכן דע "אליבא דנפשך"‪ ,‬שאור העיגולים הינם נותנים ישוב‬
‫דעת וחוזק לאמונה‪ ,‬וזאת כי לפעמים יש לאדם קושיות בלבו‪ ,‬כגון ששואל מדוע ישנם ענינים שרואים שגם ל"צדיק"‬
‫יש עניני טבע כמו כל אדם‪ ,‬או מדוע הרשע מקבל שפע וכו'‪ .‬והתשובה לשאלות הנ"ל הינה בדמות סוד עולם העיגולים‪,‬‬
‫בזה אנו מבינים "אליבא נפשנו"‪ ,‬שיש לה' יתברך הנהגה מיוחדת שבה מסתיר את עצמו‪ ,‬ומשפיע באופן שלמעלה‬
‫ממעשי האדם ומשכלו‪ .‬ר"ל שאף על פי נראה שהמציאות הינה "נוגדת" את השכל והרגש‪ ,‬אזי דייקא בנקודה זו מתגלה‬
‫יתברך יתברך ביתר שאת וביתר עז‪ ,‬שדייקא במקום הסתר זהו שיא הגילוי‪ ,‬והוא הנקרא "סוד האמונה"‪ .‬ולכן עלינו‬
‫להרגיל עצמנו לבקש ולהודות על כל דבר כפי כחו‪ ,‬בחינת על כל נשימה ונשימה נהלל י"ק‪ ,‬כך שאין טבע כלל והינו‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128