Page 126 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 126
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים צח
הרי למדת ,שכללות ראשית התהוות העולמות היתה בשתי בחינות שהינם "עיגולים ויושר
דא"ק"סדסה .וידוע ,ש"הרוח" הינו כנגד "ששה קצוות" שהינם ו' ספירות ),(ãåñé -ãñç
z
התורה הינה הנותנת את כח הבחירה האמיתי ,הכוח לבחור בדרך חיים מיוחדת ושונה בסוד "ובחרת בחיים )'ì íéøáã
.('èבכללות עם ישראל הינו "העם הנבחר" ,וכל תפקידו הינו "לעצב" את העולם על פי דרך התורה בסודָ:נכוֹן ִי ְהֶיה
ַהר ֵבּית ְיהָֹוה ְבּרֹאשׁ ֶה ָהִרים ְוִנ ָשּׂא ִמ ְגּ ָבעוֹת ְוָנֲהרוּ ֵא ָליו ָכּל ַהגּוִֹים" .אך כל עוד בית הבחירה חרב בעוונותינו הרבים ,אין
נבחרותנו באה לידי ביטוי שלם.
"הבחירה בגלות" ,וכן אנו מתגלגלים יחד איתה" ,מסתובבים בעיגולי הגלות" ,בארצות נכר.
סג .העמק דבר -כותב רבינו הרש"ש זי"ע ) (à"ò 'á øäðä úåáåçø úîã÷äוז"ל" :וכן עד"ז דעגולים הם גבורות ,ויצאו
תחילה בבחינת נפש לבד שבהם בסוד נקבה סובב גבר ,ואח"כ יצא היושר שהוא חסדים בה' מיני נפש ורוח שבו ,ואז
נשלמו העגולים בנרנח"י שלהם".
היושר הינו נקודת ההשגה ,וממילא "פנימיות אור אין סוף" ממלא את כל החלל כולו ע"י קו היושר ,ולכן כאשר האור
נתפס ומושג בכלי מקבל ,הרי זוהי גופא השבירה .ר"ל שכל נקודת השגה בו לא שייך נקודת הביטול הינה גופא השבירה.
אולם בעיגולים שהינו "אור של השתוות" בחינת נפש ,בין שנגדירו כאור שלמעלה מהבחירה ,או כאור אין סוף ממש,
לא שייך בו שבירה .כי זוהי הבחנה של "הנהגה כללית" .א"כ מה שכתב רבינו הרש"ש זי"ע שגם בעיגולים לכאורה
נשלמו בה' בחינות נרנח"י ,הכוונה הינה מצד היחסיות של העיגולים ליושר מצד הערכין ,בו לכאורה מתקיימת שבירה.
וממילא אם נדייק בלשון רבינו הרש"ש זי"ע נאמר "שנשלמו העגולים בנרנח"י שבהם" ,ולא אמר "נתקנו" ,ולכן יובן
שבמציאות העיגולים אינה קיימת שבירה ,אלא "חסרון באמונה" שהינה ההשגחה הכללית ,ולכן נדרשת השלמה של
חיזוק באמונה שהכל מושגח בפרטיות ,ולא תופסת תיקון כמו שהיה באור היושר.
סד .העמק דבר -כידוע "העיגולים והיושר" הינם ממלאים את כל חלל הא"ק .ענין העיגולים הינו כל מידה ומידה
בגוון שלה "בכח היולי" שבה כפי שהינם בחפצא בעצם ,וכל א' עומד בפני עצמה ,ולכן ישנם סתירות וחילוקים בין
הכוחות השנים וההפכיים כמו "חסד" המתנגד ל"גבורה" .ולכאורה יש לשאול ,הרי רבינו האריז"ל מסביר שצורת מבנה
העיגולים הינו כ"עיגול בתוך עיגול" ,ולכאורה הינם מידות שונים והופכיים זה מזה ,כיצד נכנסין זה תוך זה?
אלא שבאמת מאחר שמציאות העיגול מורה על עניין ההשוואה דאור א"ס שאין בו חילוקים וסתירות ,נמצא דבעומק
הפנימי האמיתי אין סתירות כלל בין כל ספירה וספירה ,אלא הינם מהלך אחד ,שהעיגול הגדול כולל בתוכו את העיגול
הקטן "בכלל מאתיים מנה" ,שכל הקרוב לאור הא"ס הינו מדה כללית יותר ,הכוללת בעצמותה את כל הפרטים שאחריה,
ועל ידי כך יכולים העיגולים להיות זה תוך זה ,ש"הפנימי" נטפל אל החיצון מפני שכלול בו.
והנה "הכח המאחד" ומיישב את הסתירות שבעיגולים הנבחנים כל אחד ל"חפצא" בפני עצמו ,הינו כניסת "קו היושר",
אשר הינו כניסת אור הא"ס בשיעור מצומצם של "קו דק" ,בו "מתבטלים" כל הדעות מול דעת "הכל יכול שהינו הבורא
יתברך ,וממילא מתיישב הכל על מכונו .והוא כדוגמת ב' תלמידים "המתנצחים" בהלכה זה על זה בתוקך ,וכאשר
הופיע הרב וגילה דעתו אזי נשתתקו והתבטלה דעתם לדעתו ,וזהו שנאמר )ְ " :(æ"è á"ö íéìäúל ַה ִגּיד ִכּי ָי ָשׁר ְי ֹהָוה צוִּרי
ְולֹא עלתה \} ַעְו ָל ָתה\{ בּוֹ" .ר"ל שקו היושר משווה הכל ,ומסלק את כל מה שנראה כ"עוולתה".
ובכך תבין סוגיית הקו הינה סוגיית "אדם" ,אשר מאחד בתוכו ריבוי עצום של כחות ופרטיים הסותרים בעצם זה את
זה ,והבנין הכללי של האדם הינו מאחד הכל ,והכל הכחות פועלים באיחוד גמור ,ולכן נקרא בשם "אדם קדמאה",
אשר בסדרי אדם שבו "מאחד" ומביא הכלל יחוד העליון ,אשר כל הכוחות מאוחדים בו בפשיטות ,סוד העיגולים
והיושר דא"ק הממלאים כל החלל.
סה .בתורת החסידות מוסבר שהפרצופים נאצלים מאור א"ס בשני אופנים :עיגולים ויושר.
מערכת העיגולים בנויה "טבעות טבעות" זו פנימית לזו ,שכן "טבעת" מלשון טבע.
מערכת העיגולים מייצגת את העולם הטבעי על כל חוקיו ומוסכמותיו" -עולם כמנהגו נוהג" ,מה שמורה בעיקר על
פעילות מחזורית ובלתי משתנה שחוקיה מהווים את טבע העולם.
העיגולים בנפש שייכים גם לבחינה התחתונה ביותר המכונה בשם "נפש".
