Page 136 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 136
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קח
ועל כן זה הא"ק שעליו נאמרצזַ" :נֲע ֶשׂה ָאָדם ְבּ ַצ ְל ֵמנוּ ִכְּדמוּ ֵתנוּ"צח ,הינו בעל "קומה זקופה" ,בראש
בזרועות וברגליים ,ולכן מטרת תכלית האצלת העולמותצט הינה שכל הפרצופים שלמטה ממנו יהיו
כולם תלוי ואחוזים בו ,וכולם מקבלים ומושפעים ממנו.
כי "עצמות א"ס" ב"ה מתלבש בתוכו ממשקקא ,והוא עצמו נקרא א"סקב בערך כל מי שמתחתיו קג.
z
"ַוִיּ ְשׁ ַמן ְי ֻשׁרוּן ַוִיּ ְב ָעט".
תיקון כל מציאות זו הינה כנגד שם "מ"ה".
במציאות התיקון האור מאיר בנחת ,מתוך הכרה בעצמותה של המציאות וביכולתה לקבל או שלא לקבל ,וממילא
העבודה הינה לגלות את הטוב הגנוז בתוכה.
ר"ל התיקון הינה היכולת ביטול אל המציאות שמשמעותו "אורך רוח וסבלנות" ,הבאים מתוך הכרה שהכול לטובה.
לסיכום -ד' שמות עסמ"ב הינם מיצגים את התפתחות הבריאה במשך ששת אלפי שנין.
במשך התקופה בה האדם חי עליו לעמול על תיקונה של הבריאה ,על ליקוטי הניצוצות שנפלו מכל קצותיה ,ובכך
מפתח ומסגל לעצמו "כלים דתיקון".
אפשרות התיקון מתאפשרת עקב "עצמאות הבריאה" ,בכך שה' יתברך נותן את היכולת לגלות את הטוב הגנוז שתוכה,
זהו אותן אורות מועטים המתגלים תוך כדי כלים מרובים.
ברם ,לעתיד לבוא יעמו "הכלים על בוריים" ,ר"ל המציאות תדע לעלות מדרגה לעמוד "נוכח לפני ה' יתברך" ולהמשיך
מחדש את כל אותם האורות שהאירו בה ונתעלמו מתוכה ,ואז יאירו "אורות דתהו בכלים דתיקון" ,ר"ל אורות מרובים
בכלים מרובים באחדות שלימה ופשוטה.
צז .בראשית ).(å"ë 'à
צח .העמק דבר" -צורת אדם" הינו כלל הבריאה שיש בפנימיותו הכל ,והינו שם "הויה" המהוה הכול ואין שום דבר
שאינו מהויתו יתברך .עצם המושג "נעשה" וכן "ויברא" הנאמר בא"ק הינו כבר בריאה מחודשת "יש מאין" ,שזוהי
כבר תחילת התפיסה של עולמינו שישנה מציאות ממשית בפני עצמו ,והוא יתברך הבעלים של מציאות זו בדרך "רכישה
וקנין" .אולם מכיון שמדובר בראשית השתלשלות העולמות אזי ניתן להגיע בדרך ההשתלשלות העושים כנגד רצונו
יתברך ,וממילא תבין מדוע הנברא מכונה בשם "אלקים" ,כמ"ש )ַ" :(æ"ë 'à úéùàøáוִיּ ְבָרא ֱאלֹ ִהים ֶאת ָה ָאָדם ְבּ ַצ ְלמוֹ
ְבּ ֶצ ֶלם ֱאלֹ ִהים ָבָּרא אֹתו" ,המורה כלפי חוץ כאילו שיש מציאות כחות שהאדם הינו רק "הבעלים" היחידי על כוחות
אלו .אולם באמת בעומק שם "אלקים" מונח שם "הויה ב"ה" המהוה את כל הכוחות כל רגע ,ומורה על שם "אלקים"
גופא כמהווה את "בכל הכוחות כולם" .שכן שמתבוננים בעומק ב"צלם דמות האדם" ,מגלים את שם "הויה" שבתוכו
שממנו נמצא כולם ,כלשון הרע"מ )" :(éçéå úùøôבתר דעביד למרכבה דאדם עילאה נחית עליה למיקרי הוי"ה".
צט .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -ודע שהא"ק הינו בסוד ה"מחשבה הקדומה" שהינה חלק מרצונו יתברך
לברוא את העולמות ,אלא שבאין סוף ב"ה "חלק" זה אינו מגולה כלל בגדר של "אור בלבד" .אולם במדרגת הא"ק
ישנו כבר התגלות של האור בתוך "כלי" ,אלא שהכלי אינו כלום לעצמו ,ולכן נבחן כ"מחשבה קדומה" .ר"ל מחשבה
שיש בה מעט התגלות ,אך עדיין אינה דבר בפועל ממש ,בלי שום ריבוי פרטים וגוון.
ותבין מדוע דייקא "נמשל" הא"ק למחשבה קדומה ,וזאת משום שאין לנו תפיסה כלל באור האין סוף ,אך אנו יכולים
כעיקרון לתפוס עיקרון של כל מדרגה ומדרגה בדרך המשל .ר"ל שכמו שאצלנו המחשבה הינה השורש העמוק ביותר
בנפש האדם ,כך מדרגה זו של האור האין סוף ,הינה השורש שבו התחילה מציאות הנבראים .ואל תטעה לומר שיש
בו יתברך מחשבה ח"ו ,אלא כדי שנבין מהי מדרגה זו ,ר"ל איזה "שורש" אנו מדברים אליבא דנפשינו ,אזי אנו
ממשילים זאת במשל בני אדם שהינו המחשבה הקדומה -מחשבה שרשית.
טעם נוסף שמדרגת הא"ק נמשלה למחשבה והיא -כדי במדרגה זו הנבראים מאחודים לגמרי בבוראם ,ורק הוא יתברך
"המציאות היחידה" .ובכך נמשל הדבר למחשבתו של האדם הקודמת לכל ,שכן הינה דבר לעצמה.
ק .העמק דבר -אדם קדמאה עצמו הינו מעבר לתפיסת העולם לגמרי ,והינו מעבר למהלך של שית אלפי שנין וחד
